יחס לא הוגן בעבודה, עומס עבודה גדול מדי שאינו ניתן לניהול, תקשורת לא ברורה מול המנהלים, היעדר תמיכה מצד המנהל הישיר ולחץ זמן בלתי סביר, אלה הן חמש הסיבות העיקריות הגורמות לשחיקה של עובדים, כפי שעולה ממחקרים שנערכו בארה"ב.
אלא שמחקר שערכה חברת המחקרים האמריקאית גאלופ מגלה, כי נשים עובדות מדווחות על שחיקה בעבודה יותר מאשר גברים עובדים, והפער רק גדל במהלך מגיפת הקורונה.
מהמחקר עולה, כי ב-2019, אמרו כ-30% מהנשים וכ-27% מהגברים שהם 'תמיד' או 'לעיתים קרובות מאוד' מרגישים שחוקים בעבודה.
ממרץ 2020 עד דצמבר 2020 זינק הפער הזה משלוש נקודות האחוז ל-12 נקודות, וב-2021 הגיע לשמונה נקודות בממוצע. כלומר, ב-2021, כ-34% מהנשים דיווחו על תחושת שחיקה בעוד שרק כ-26% מהגברים דיווחו על כך.
החוקרים מסיקים, כי הפער המגדרי המורחב בשחיקה של עובדים שנראה במהלך תקופת הקורונה הוא תוצאה של שני שינויים מהותיים שחלו מאז 2019.
אחד מהם הוא העלייה בשחיקה בקרב נשים וירידה בשחיקה בקרב גברים. מהסקר עולה, כי ב-2020 וב-2021 השחיקה בקרב גברים השתנתה לעומת 2019.
ב-2020 היא ירדה משמעותית ל-22%, ולאחר מכן עלתה ל-26% ב-2021, אך עדיין היתה מעט מתחת ל-27% שנרשמו ב-2019.
לעומת זאת, רמת השחיקה בקרב נשים עובדות עלתה ב-2020 בארבע נקודות לכ-34% ונותרה כך גם בשנת 2021.
אם כן, למה בעצם יש חשיבות לפער המגדרי של שחיקה, ומה גורם לכך. ראשית יש לציין, כי שחיקה בקרב גברים עובדים היא עדיין נפוצה מדי, כאשר אחד מכל ארבעה עובדים חווה כעת שחיקה באופן קבוע.
לעובדים שמגיעים לנקודת שבירה זו של 'תמיד' או 'לעתים קרובות מאוד' מרגישים שחוקים בעבודה, יש סיכוי הגבוה ב-23% להגיע לחדר המיון, סיכוי גבוה ב-63% לקחת יום מחלה וסיכוי הגבוה פי 2.6 לעזוב את המעסיק שלהם.
כלומר, שחיקה היא בעיה רצינית במקום העבודה עבור כל המינים, הגזעים, העדות האתניות וסוגי העבודה.
עם זאת, טוענים החוקרים, כי העלייה הבלתי פרופורציונלית בשחיקה בקרב נשים עובדות במהלך המגיפה הביאה לכך ששליש מהן מתמודדות איתה כחלק שגרתי מתפקידן.
מסתבר שיש 3 גורמים מרכזיים לפער הזה ולשחיקה המוגברת של הנשים העובדות:
1 עבודה מרחוק:
המחקר מצא, כי נשים שעובדות בחלק מימות השבוע בעבודה מרחוק (מהבית) נמצאות בסיכון גבוה יותר לשחיקה (בשנת 2021 מדובר על כ-38 אחוזים), לעומת נשים שעובדות אך ורק מהבית (כ-31% ב-2021) או באופן מלא במשרד (כ-34% ב-2021).
לעומת זאת, שחיקה בקרב גברים נוטה להיות לא קשורה לסידור העבודה מרחוק שלהם. סיכון השחיקה של גברים זהה, בין אם הם עובדים באופן מלא במשרד (או באתר החברה), עובדים אך ורק מהבית או עובדים במודל העבודה ההיברידי.
החוקרים בדקו האם נשים מופקדות על יותר פעילויות תיאום צוות ותקשורת, ופעילויות הקשורות לסביבה היברידית שבה לאנשים יש לוחות זמנים שונים ועבודה מהבית.
נמצא, כי כ-60 אחוזים מהעובדים בתפקידים שמאפשרים להם לעבוד מהבית מעדיפים לעבוד לפי המודל ההיברידי בטווח הארוך. השאלה היא רק מה המשמעות שיש לכך עבור הנשים במקום העבודה.
2 תפקידים ואחריות:
הפער בין השחיקה בין המינים הוא עקבי יחסית ברוב הענפים. וחשוב מכך, ניכר שהוא עקבי באותה מידה בקרב עובדי צווארון לבן כמו בקרב עובדים בכלל.
אבל בתוך ארגונים, קיים פער מגדרי ניכר של שחיקה בקרב עובדים שנמצאים בתפקידים מהמניין לבין מנהלי פרויקטים.
לנשים בתפקידים מסוג זה יש סיכוי גבוה יותר מאשר עמיתיהם הגברים להרגיש שחוקות, מה שמרמז על כך שהן עשויות להתמודד עם ציפיות שונות לעומס עבודה במהלך המגיפה – או בבית, במשרד או שניהם.
לעומת זאת, יש הבדל קטן על פי מגדר, בשחיקה בקרב עובדים בתפקידי ניהול. החוקרים מצאו שעומס עבודה ותמיכה עשויים להיות שוויוניים יותר בין המינים לאנשים בתפקידים ניהוליים מאשר בתפקידים זוטרים ומנהלי פרויקטים.
3 עובדים שהם הורים לעומת עובדים שאינם הורים:
מהמחקר עולה, כי הפער בשחיקה בין גברים לנשים הוא גדול לא פחות בקרב עובדים ללא ילדים בגיל בית ספר – מתחת לגיל 18 – לעומת בקרב עובדים שיש להם ילדים בגיל בית ספר.
בעת שהחוקרים בחנו היבטים ספציפיים של טיפול בילדים, הופיעו תרומות בולטות לפער המגדרי בשחיקה, אך אף אחד מהגורמים הללו לא התגלה ככוח המניע הברור מאחורי הפער.
למשל, טיפול בילדים בעת שהיו שיבושים בבית הספר ובמעונות היום, היו הדרכים העיקריות שבהן המגיפה שיבשה את חייהם הנורמליים של אנשים. ועם זאת, גורמים אלה משפיעים רק באופן מתון על פער השחיקה בין המינים.
בנוסף, מחקרים קודמים של גאלופ מוכיחים ששחיקה נוטה להיות מושפעת בצורה החזקה ביותר מהאופן שבו אנשים חווים עבודה ואיך הם מנוהלים.
ואף על פי כן, אחריות משפחתית ואיזון בין עבודה לחיים אישיים הם חלק ממשוואת הרווחה של כל הורה, ולכן הם צריכים להיות חלק מהדיון על שחיקה בעבודה, טוענים החוקרים של גאלופ, גם אם הם לא הגורמים הישירים לפער המגדרי של השחיקה.
