דיני עבודה
מנהלת מעון דיור בצפון, השייכת לעמותה למען המפגר, חזרה לעבודתה בתום חופשת הלידה אולם היא התבקשה מידית 'לקחת את הדברים שלה ולחזור הביתה'. העובדת, בעלת תואר ראשון ושני בחינוך מיוחד, הגישה כתב תביעה כנגד העמותה בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.
בכתב התביעה ביקשה העובדת כי בית המשפט יורה לעמותה לפצות אותה בסך של 11,802 ₪ בעבור שכר ושאר הזכויות הסוציאליות המגיעות לה, כאשר 60,000 ₪ הינם פיצויים ללא הוכחת נזק, בשל אפלייתה ופיטוריה שלא כדין.
בכתב התביעה טענה המנהלת כי היא הודיעה לעמותה על כוונתה לחזור לעבודה עם סיום חופשת הלידה, ובכל זאת העמותה פרסמה מודעת דרושים והחלה לפעול כדי למצוא לה ממלא מקום. עם חזרתה למעון, היא התבקשה כאמור לעזוב מידית.
העמותה טענה מנגד כי התובעת הועסקה על תקן 'עובדת זמנית' לפרק זמן מוגבל של שישה חודשים, וכי כך סוכם עמה מלכתחילה. עוד טענה העמותה כי התובעת התגלתה כעובדת חסרת תועלת וחסרת אחריות טרם יציאתה לחופשת לידה.
שופט בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, מירון שוורץ, קבע כי האיסור על פיטורי עובדת עם חזרתה מחופשת לידה, מעוגן בחוק באופן ברור ומפורש וכי האפשרות היחידה לחרוג מכך מחייבת היתר של שר התמ"ת. היות שכך, טענות העמותה בעניין משך העסקתה של העובדת ורמת המקצועית שלה ו/או שביעות רצון ההנהלה מתפקודה אינן רלוונטיות לדיון.
עוד נקבע כי העמותה למען המפגר לא הצליחה להוכיח שהעובדת הועסקה על תקן ,'עובדת זמנית' וכן לא הצליחה להוכיח את טענתה לחוסר שביעות רצון מעבודת התובעת. מפסק הדין עולה כי "חוזי העבודה שנחתמו עמה אינם מלמדים כי הייתה למי מהצדדים כוונה לסיים את ההתקשרות במועד נתון."
אשר על כן נקבע כי העמותה בחרה לסיים את העסקתה של העובדת שלא כדין, תוך שהיא מפרסמת מודעות דרושים כדי למצוא לה מחליף ואף מסרבת לאפשר לה לחזור לעבודה עם סיום החופשה. נפסק כי העמותה מחויבת לפצות את העובדת בגובה שכר עבודה של חודשיים, וכן היא חבה לה דמי הודעה מוקדמת, גמול הבראה וחופשה, דמי גמל וקרן השתלמות, וכן פיצויי פיטורין, בסך מצטבר של 49,931 ש"ח. בנוסף, נקבע כי העמותה מחויבת לפצות את העובדת – בפיצויים ללא הוכחת נזק – בסך של 36,666 ₪ וכן בשכר טרחה בסך של 16,666 ₪.
