השילוב של טכנולוגיית מציאות מדומה (VR) בניהול משאבי אנוש מביא איתו מגוון של סיכוני סייבר (אבטחת מידע) ואתגרים אבטחתיים, שארגונים צריכים להיות מודעים אליהם ולטפל בהם.
כאשר ארגונים מאמצים כלים של מציאות וירטואלית בניהול משאבי אנוש, חיוני לתת עדיפות לאמצעי אבטחת מידע כדי להגן על מידע רגיש של העובדים ולשמור על שלמות החוויות הווירטואליות.
גישה פרואקטיבית ומקיפה לאבטחת סייבר תסייע בהפחתת סיכונים ותבטיח שימוש מאובטח בטכנולוגיית המציאות הווירטואלית במסגרת שיטות ניהול משאבי אנוש.
טכנולוגית המציאות הווירטואלית מציעה אמנם אפשרויות חדשות בכל הנוגע ללמידה, שיתוף פעולה ומחוברות עובדים, אבל האופי של הטכנולוגיה עלול ליצור נקודות תורפה ייחודיות.
להלן 10 סיכוני סייבר מרכזיים הקשורים לשימוש בכלים של מציאות וירטואלית בניהול משאבי אנוש:
1 אבטחת מידע ופרטיות:
יישומי מציאות וירטואלית עשויים לאסוף ולעבד נתוני עובדים רגישים במהלך הדרכה, הערכות או סימולציות.
קיים סיכון של גישה לא מורשית או פרצות נתונים, שיובילו לחשיפה של מידע אישי וסודי.
2 גישה בלתי מורשית וגניבת זהות:
מערכות מציאות וירטואלית עשויות להיות רגישות לפרצות אימות. אם לא מאובטחים כראוי, אנשים לא מורשים עלולים לקבל גישה לסביבות המציאות הווירטואלית מה שיוביל לגניבת זהות אפשרית או לשימוש לא מורשה בפרופילי עובדים.
3 איומי תוכנות זדוניות ותוכנות כופר:
גורמים זדוניים עלולים ליצור תוכן מציאות וירטואלית המכיל תוכנות זדוניות או תוכנות כופר.
אם עובדים מורידים תוכן שנפגע או מקיימים אינטראקציה עם תוכן שנפגע, זה יכול להדביק את המכשירים שלהם ועלול להתפשט לרשת הארגון.
4 פישינג בסביבות וירטואליות:
ניתן לנצל סביבות וירטואליות להתקפות הנדסה חברתית. פושעי סייבר עלולים להשתמש בחוויות העובדים בעת השימוש בכלים של מציאות וירטואלית כדי להונות משתמשים ולאסוף מידע רגיש באמצעות תוכניות דיוג במרחבי המציאות הווירטואלית.
5 נקודות תורפה של מכשירים:
לחומרה של מערכות המציאות הווירטואלית כגון אוזניות ובקרים, עלולות להיות נקודות תורפה שעלולות להיות מנוצלות על ידי תוקפים.
הבטחת האבטחה של מכשירים אלה היא חיונית כדי למנוע גישה או מניפולציה בלתי מורשית.
6 סיכוני תקשורת אלחוטית:
מערכות מציאות וירטואלית מסתמכות לרוב על תקשורת אלחוטית. אם הם לא מוצפנים כראוי, נתונים המועברים בין מכשירים עלולים להיות מיורטים, מה שיוביל לציתותים או לגישה לא מורשית.
7 סיכוני אינטגרציה של צד שלישי:
ארגונים רבים משתמשים בפלטפורמות ויישומי מציאות וירטואלית של צד שלישי.
אבטחת המידע של מערכות חיצוניות אלו היא קריטית, מכיוון שהן עשויות לטפל בנתוני משאבי אנוש רגישים. לכן, נקודות אינטגרציה צריכות להיבדק באופן יסודי לצורך אבטחה.
8 תיקון ועדכונים לא מספקים:
היעדר יישום מיידי של תיקוני אבטחת מידע ועדכוני אבטחת מידע לתוכנות ומערכות מציאות וירטואלית עלול להותיר אותם חשופים לניצול.
עדכון קבוע של אפליקציות ומכשירי מציאות וירטואלית חיוני לשמירה על האבטחה.
9 גניבה פיזית של המכשירים:
גניבה פיזית של ציוד מציאות וירטואלית עלולה לגרום לגישה לא מורשית למידע רגיש המאוחסן במכשירים.
ארגונים צריכים ליישם אמצעים לאבטחתה של חומרת מציאות וירטואלית ולמניעת גניבה.
10 חוסר בתקני אבטחת מידע:
כלי המציאות הווירטואלית עלולים להיות חשופים להתקפות בהיעדר אמצעי אבטחה סטנדרטיים.
לכן, ארגונים צריכים לתמוך בסטנדרטים ובתקנות בתעשייה כדי להבטיח רמת אבטחה בסיסית בכל יישומי מציאות וירטואלית.
