תלונה שקרית על הטרדה מינית `
עובדת שהועסקה כקופאית באולם באולינג באזור הדרום נתפסה גונבת כספים ממקום עבודתה, ועל כן פוטרה. המעסיק הגיש נגדה תלונה במשטרה, וכתגובה הגישה נגד מקום העבודה תלונה על הטרדה מינית מצד אחד המנהלים. בית המשפט קבע כי העובדת בדתה את התלונה, עליה לפצות את המעסיקים תוך שלילת פיצויי פיטורין ממנה.
העובדת הועסקה כשלוש שנים וחצי כקופאית, כאשר בשלב מסוים התעורר חשד בקרב מנהליה כי היא גונבת כספים מהקופה. לאחר ששכרו חוקר פרטי שהתקין מצלמות נסתרות בסמוך למקום בו ישבה, אכן היא נראתה גונבת כספים מהקופה.
לאחר שיחה נוקבת שניהלו עמה, בה היא הודתה במעשיה, פוטרה העובדת והוגשה נגדה תלונה במשטרה. זמן קצר לאחר מכן, קיבלו המעסיקים מהעובדת תביעה בגין הטרדה מינית מצד אחד המנהלים במקום. העובדת טענה בתביעה כי אותו מנהל הטריד אותה לפחות 12 פעמים, וכי מגיעים לה תשלומים בגין פיצויי פיטורין וזכויות נוספות מאז שסיימה את עבודתה במקום. 341 אלף שקלים דרשה העובדת במסגרת התביעה.
מנגד, הגישו המעסיקים תביעה של 569 אלף שקלים, בגין נזקים והוצאות שנגרמו להם, וטענו כי מעשי ההטרדה המינית מעולם לא קרו. כמו כן טענו כי לא מגיעים לה פיצויי פיטורין לאחר שמעלה באמון שלהם. יחד עם זאת הם הודו כי מגיעים לה שכר עבודה, פדיון ימי חופשה ודמי הבראה. המעסיקים הסבו את תשומת לב בית הדין כי טענותיה של העובדת בגין הטרדה מינית עלו לראשונה רק לאחר שהוגשה התלונה כנגדה.
עדות לא מהימנה
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוסף יוספי, קבע כי העובדת מעלה באמון המעסיקים לאחר שגנבה באופן שיטתי סכומי כסף רבים ממקום עבודתה, ולכן מדובר במקרה מובהק בו יש לשלול את זכותה של העובדת לפיצויי פיטורין.
באשר לתלונתה בגין הטרדה מינית מצד אחד המנהלים, קבע השופט כי עדותה של העובדת אינה מהימנה. הוכח כי העובדת מתנהגת באופן מיני מוקצן בעבודה, ואין פסול בכך, אך בעת שניסתה להוכיח כי המנהל הטריד אותה מינית – העידה על עצמה כעל בחורה ביישנית וסגורה. על כן נקבע כי הטענות שהציגה שקריות ואינן אמינות. נראה שהיא החליטה להעליל את העניין כניסיון נואש להיחלץ מההאשמות כנגדה.
נפסק כי המעסיק ישלם לעובדת פדיון ימי חופשה ותשלומים נוספים המגיעים לה. העובדת חויבה להחזיר למעסיק את סכום הכסף שגנבה, ו-62 אלף שקלים בגין עוגמת הנפש שגרמה, וכפיצוי על הוצאות החקירה ששילמו מעסיקיה. מדובר בסכום כסף המהווה תקדים מבחינת היקפו, המראה את תוצאות מעשיו של עובד המועל באמון מעסיקו ואף מגיש תביעת כזב לבית הדין.
