הטרדה מינית
החוק למניעת הטרדה מינית משנת 1998, אוסר על ביצוע מעשים של הטרדה מינית והתנכלות, קובע עונש על ביצועם וכן קובע כי הטרדה מינית והתנכלות הן עוולות אזרחיות המקנות לניזוק זכות לפיצויים.
בחוק קיימת התייחסות מיוחדת להטרדה מינית המתרחשת במערכות יחסים המאופיינות בתלות ובחוסר שוויון בין הפרטים וביתר שאת במערכות של יחסי עבודה. בשל המאפיינים של יחסי העבודה ובעיקר בשל יחסי הכוח הבלתי שוויוניים בין העובד למעסיק קובע החוק כי התנהגויות מסוימות הן התנהגויות מטרידות, גם אם המוטרדת לא הביעה התנגדות. בנוסף, החוק קובע שבתביעות לפיצויים בגין עוולות שנגרמו עקב הטרדה מינית בעבודה נטל ההוכחה שלא נגרמה עוולה מוטל על המעסיק ועל המעסיק מוטלת החובה לנקוט באמצעים שונים למניעת הטרדה מינית במקום העבודה.
עם זאת, החוק בנוסחו הנוכחי, שותק באשר להטרדות מיניות של עובדים עצמאים או כלפי עובדים עצמאים וכן במקרים של הטרדות מיניות של מתנדבים או כלפי מתנדבים. במקרים אלו, גם אם אין יחסי כפיפות ישירים, יש לעיתים פערי כוחות הנובעים מתלותו הכלכלית של העובד העצמאי במזמין העבודה או יחסים הירכיים כאלה ואחרים בין מתנדבים לממונים עליהם, שמצדיקים את החלת ההסדרים המיוחדים הקיימים בחוק ביחס ליחסי עבודה, גם על יחסים אלו. הקושי להתנגד להטרדות המיניות או להוכיח אותן בבית משפט במערכות היחסים שתוארו לעיל זהה לקושי של עובדים הנתונים למרות של מעסיקם. לכן, מוצע להרחיב את תחולת החוק ולקבוע במפורש כי הוראות החוק הנוגעות ליחסים בין עובד למעביד, יחולו בשינויים המחויבים גם על מתנדבים בארגון וגם על עובדים עצמאים המועסקים בו.
ח"כ שרן השכל (הליכוד) פועלת למיגור ההטרדות המיניות במקומות העבודה. לדבריה, הטרדה היא הטרדה, וההבחנה הקיימת בין עובד\ת לבין עצמאי\ת במקום עבודה היא מסוכנת.
את הצעת החוק יזמה וכתבה עו"ד אפרת דויטש, יו"ר ועדת העבודה בלהב, וחתמו עליה בצעד חסר תקדים, 24 ח"כיות מכל הקשת הפוליטית. הצעת החוק הונחה לפני כחודש וחצי וצפויה לעלות בקרוב בוועדת שרים לענייני חקיקה.
החוק למניעת הטרדה מינית משנת 1998 אוסר על ביצוע מעשים של הטרדה מינית והתנכלות, וקובע עונש על ביצועם ואף קובע כי הטרדה מינית והתנכלות הן עוולות אזרחיות המקנות לניזוק זכות לפיצויים.
בחקיקה זו ישנה התייחסות מיוחדת להטרדה מינית המתרחשת במערכות של יחסי עבודה, בשל המאפיינים של יחסי העבודה ובעיקר בשל יחסי הכוח הבלתי שוויוניים בין העובד למעסיק. החוק קובע כי התנהגויות מסוימות הן התנהגויות מטרידות, גם אם המוטרדת לא הביעה התנגדות. בנוסף, החוק קובע שבתביעות לפיצויים בגין עוולות שנגרמו עקב הטרדה מינית בעבודה, נטל ההוכחה שלא נגרמה עוולה מוטל על המעסיק וכן עליו מוטלת החובה לנקוט באמצעים שונים למניעת הטרדה מינית במקום העבודה.
אולם, החוק מתעלם לחלוטין מהתלות הכלכלית ויחסי העבודה המתקיימים בין העצמאי/ת לבין הגורם המעסיק ואין כלל הגנה על העצמאי/ת או מתנדב/ת מפני הטרדות מיניות. במקרים אלו, גם אם אין יחסי כפיפות ישירים, יש לא פעם פערי כוחות הנובעים מתלותו הכלכלית של העובד/ת העצמאי/ת במזמין העבודה, ולכן הצעת החוק באה לתקן העיוות ולהחיל את החוק גם על יחסים אלה.
