אתם יכולים לארגן טיול לצפון בכל סוף שבוע שני, תוכנית גמילה למעשנים, קבוצות פילאטיס לנשים וערב קריוקי בכל ראש חודש אבל אם העובדים שלכם לא ישתפו פעולה, לא יהיו לתוכניות הללו הצלחה מרובה ובסופו של דבר הם ישארו בגדר בזבוז אדיר של תקציב וזמן יקר.
בשונה מנהלי עבודה שונים, בין אם הם נוקשים יותר או פחות (שעות תחילת עבודה, קוד לבוש וכיו"ב) אותם הנהלת החברה קובעת ומכתיבה לעובדים מלמעלה למטה – סוגיית הרווחה היא שונה במהותה. כאן נדרש לא רק שיתוף הפעולה של העובדים מתוך הבנה ומתוך בחירה, כאן המטרה עצמה היא לבנות מערך כזה שבו הארגון משרת את העובדים ולא להיפך. זה נשמע כל כך פשוט וכה מוכר אולם ארגונים רבים מתמודדים עם האתגר של רתימת העובדים כך שהם ישתפו פעולה בצורה מקסימלית עם מדיניות הרווחה.
לארגונים האמריקאיים יש מטרה ברורה במדיניות רווחה והיא לא רק לשמר עובדים ולבנות את מעמדם כמעסיקים טובים שנותנים לעובדים. הארגונים האמריקאיים משקיעים ברווחת העובדים בכך שהם דואגים לתת להם ידע וכלים לניהול סגנון חיים בריא יותר במטרה ברורה – להפחית את הוצאות הביטוח הרפואי.
ברור שמעסיק משלם פרמיה נמוכה יותר על עובד צעיר, בריא, רזה יחסית, שעושה ספורט ואיננו מעשן… אך לא רק הפרמיה עומדת לנגד עיניו של המעסיק. מחקרים שנעשים כיום בזה אחר זה מראים את הקשר הישיר בין עובד בריא לבין עובד יעיל. עובדים שמנהלים סגנון חיים בריא יותר, אשר מקפידים על תזונה נכונה, פעילות ספורטיבית, אשר אינם מעשנים ומקפידים לעשות בדיקות תקופתיות ומעקב רפואי – הם עובדים שנעדרים פחות מפאת מחלה וכל יום עבודה שהעובד מסוגל לתת הוא קריטי לארגון. אשר על כן, ארגונים מכירים כיום בחשיבותו של מערך הרווחה בארגון ומשקיעים בעיצוב תוכניות רווחה וכן בעידוד העובדים לשתף פעולה.
יש המון דרכים לשמור על בריאות העובדים ולקדם תוכניות רווחה. בואו לשמוע עליהן בכנס wellbeing – רווחת העובדים. לחצו כאן לפרטים
האתר העסקי Smart Business מדווח ש-3 מתוך 5 חברות מציעות כיום תוכניות רווחה מגוונות לעובדים במטרה להקטין את הסיכון הרפואי ולשפר את בריאותם של העובדים. חלקן עושות זאת תוך התייעצות עם חברות מחקר פיננסיות ו/או עם חברות הביטוח במטרה לבנות תוכניות רווחה ייעודיות לצמצום הסיכון הרפואי בקרב העובדים והוזלת הפרמיה הרפואית, כדי לחסוך הן לחברה והן לעובד בהוצאות בריאות שנתיות.
מרטי האוזר, מנכ"ל SummaCare: "זה נשמע הגיוני לגמרי שתוכניות הרווחה נועדו להטיב הן עם העובדים והן עם המעסיקים. לכן שני המגזרים יקבלו אותן בידיים פתוחות, אולם ארגונים מתקשים לעתים לגייס את העובדים כך שאלה ישתפו פעולה. הסוד להטמעת מדיניות רווחה אפקטיבית הוא הסברה. לא מספיק לעשות, צריך להסביר. על כן, הארגון צריך להקדיש לפחות ארבע שעות שבועיות לכל תוכנית וזה אומר שלא מספיק לתלות מודעה על גבי לוח המודעות או להעביר מידע במייל על תוכנית חדשה. צריך להקצות משאבים. קרי צריך להקצות כוח אדם ושעות ארגוניות כך שניתן יהיה להסביר לעובדים על התוכניות, מה המטרה שלהן, מה זה נותן לעובדים, כיצד הם ו/או בני משפחותיהם יכולים ליהנות מתוכנית זו, מה זה דורש מהם וכיו"ב. שיתוף הפעולה יבוא ממקום של הבנה לאחר קבלת מידע כללי והסבר מקיף תוך התייחסות פרטנית לצרכיו של העובד."
לדברי האוזר, הסיבה שתוכניות רווחה לא מצליחות בארגון היא לא שהן אינן טובות (קרי לא משרתות את הצרכים קצרי הטווח ו/או ארוכי הטווח של העובדים). הסיבה היא היעדר תמיכה ועידוד, היות שתוכנית רווחה היא לא עוד חוק או נוהל שהעובד מחויב להפנים מיומו הראשון בארגון מבלי שיסבירו לו וישכנעו אותו שכך ראוי לנהוג.
הסוד להטמעת תוכנית רווחה אפקטיבית הוא מערך הסברה ותמיכה. לכן צריך להקצות משאבים ולהכשיר אנשים בתוך מחלקת משאבי אנוש ומחוצה לה (מנהלים מקצועיים ועובדים בעלי השפעה חברתית). כך שאלה יהוו את נבחרת המעודדות של תוכנית הרווחה.