עבודת קופאי
גם גברים מסתבר, מופלים בקבלה לעבודה.
לפני כשלוש שנים, ניסה תושב אשדוד להתקבל לעבודה ברשת סופר מרקטים מוכרת בתפקיד קופאי. כשהיגע לסניף הרשת, נתבקש לשוחח ביום למחרת עם אחראית הסניף באשר לעבודה.
הוא התקשר למחרת ושוחח עם האחראית לגבי עבודה כקופאי ברשת. תשובתה הפתיעה אותו: היא אמרה שהם מגייסים רק נשים לתפקיד קופאיות ולא גברים.
על פי דוברות בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת – רשת קמעונאית לממכר מזו שבבעלותה עשרות סניפים ברחבי הארץ. בתביעה הוא עותר לפיצוי בסך 100,000 ש"ח, כשלטענתו הנתבעת הפלתה אותו בכך שלא קיבלה אותו לעבודה כקופאי.
בתאריך ה- 15.11.15 התקשר התובע לסניף הנתבעת ברובע ג' באשדוד וביקש לדעת אם בנתבעת מחפשים קופאים, התשובה שקיבל: "לא, לא. תבוא מחר ל- XXX (שם האחראית) ותשאל אם צריך, היא אחראית קו קופות". התובע הקליט שיחה זו וצירף את התמלול לכתב התביעה.
למחרת התקשר התובע שוב אל הנתבעת, אל אותו סניף וביקש לשוחח עם האחראית. הוא הקליט את מלל השיחה בה נאמר לו שלוקחים רק בנות לתפקיד קופאיות ברשת, לא בנים.
התובע דרש פיצוי בשיעור של 95,000 בגין הפליה מחמת מי ופיצוי בסך של 5,000
בגין עוגמת נפש לטענתו מדובר בהפליה פסולה בשני מקרים ויש לבחון את התוצאה
הסופית ולא את הכוונה. הנתבעת טענה שמדובר בתביעה קנטרנית, היא מקפידה על חוקי העבודה והשוויון. לטענתה, כל מטרתו של התובע הייתה הגשת תביעה ולא מציאת מקום עבודה ועצם הגשת התביעה מעורר סימני שאלה כבדים. הגב' האחראית שדיברה עם התובע אינה עוסקת ואינה אחראית כלל על גיוס כוח אדם. מספר הטלפון שלה פורסם כסיוע במענה לטלפונים ותפקידה התמצה בהפניה לראיון ואינה מבצעת את הגיוס או את המיון בעצמה ואין לה שום סמכות לדחות קבלת עובדים וממילא אצל הנתבעת מועסקים עשרות קופאים גברים.
בדיון המקדמי נשאל התובע האם הוא מוכן עכשיו לעבוד אצל הנתבעת, הוא השיב כי נכון לעכשיו הוא מחפש דברים אחרים, שהוא בטח לא רוצה לעבוד כקופאי.
כשנשאל האם מאז שהתקשר לרבקה רצה לעבוד כקופאי השיב שירד מהנושא הזה.
מדוברות בתי המשפט נמסר/נכתב:
הפליה על בסיס מין היא תופעה שלילית שיש לעקרה מהשורש ויש להעביר מסר ברור
למעסיקים בדבר הוראות החוק ואיסור ההפליה. אכן נציגת הנתבעת השיבה לתובע
שלתפקיד קופאי לא לוקחים בנים והציעה לו לעבוד כסדרן ולא כקופאי. הדברים
נכתבו בתמלול ההקלטה שהגיש התובע. התשובות של האחראית אינן מקובלות
עלינו. עם זאת, לא שוכנענו שמטרתו של התובע הייתה חיפוש עבודה בתום לב.
התובע הקליט את השיחות עם האחראית כבר בשיחה הראשונה שהתקשר. התובע לא שלח פניה באמצעות דואר אלקטרוני שפרסמה הנתבעת, לא סיפר שיש לו ניסיון כקופאי כפי שכתב בתצהירו. בדיון המקדמי השיב שהוא כבר לא מעוניין לעבוד כקופאי וגם בעדותו בפנינו אישר כי כבר לאחר השיחה ירד מהעניין ועבד בחברת אבטחה ובעבודות אחרות.
מטרתו של התובע לא הייתה חיפוש עבודה בתום לב תוך מאמץ אמיתי לשכנע את
הנתבעת שהוא מעוניי בתפקיד ומתאים לתפקיד, אלא הוא השיג ראיות בשתי
השיחות שהנתבעת לא מעסיקה גברים לתפקיד קופאי. התובע לא פנה לאחר מכן לנתבעת במטרה להעסיקו , אלא כעבור מספר חודשים שלח טיוטת תביעה באמצעות בית די אזורי לעבודה בבאר שבע.
בסופו של דבר, על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 4,000 ש"ח
בתום 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
