בתחילת אוקטובר הוגשה תביעה נגד חברת לינקאין, שלפיה הרשת ניגשה לחשבונות ג'ימייל, יהאו ושירותי דוא"ל אחרים של משתמשים על ידי כך שהתחזתה לבעלי החשבון. לכאורה. ב-5 באוקטובר הכחישה לינקדאין את ההאשמות שלפיהן אספה כתובות דוא"ל של משתמשים על מנת לשלוח מסרים שיווקיים בתפוצה המונית. "בפשטות, זאת אינה אמת," כתב בלייק לאוויט, מנהל בכיר בלינקדאין בבלוג שלו ברשת.
את התביעה הגישה חברת Russ August & Kabat מלוס אנג'לס. הם טענו שלינקדאין מפרה את חוקי מדינת קליפורניה וחוקים פדרליים וכן קראה למשתמשים אחרים "לספר לנו את הסיפור שלכם". חברת RAK הזכירה בכתב התביעה דוגמאות רבות מאוד של תלונות משתמשים שפורסמו באתר לינקדאין עצמו על כך שהרשת שולחת הזמנות לאנשי הקשר שלהם מבלי שיידעה אותם או קיבלה את רשותם. תלונה טיפוסית שצוטטה בכתב התביעה פורסמה בחודש מרץ במרכז התמיכה של לינקדאין:
"גישה אל אנשי הקשר שלי כדי שאוכל לראות אל מי הייתי רוצה להתחבר זה דבר אחד. שליחת דואר זבל לבסיס הנתונים של אנשים הקשר שלי, שכולל את כל מי שאי פעם שלחתי לו דוא"ל, זו בהחלט טקטיקה מלוכלכת שפגעה ביותר ויותר משתמשים. זה כולל אנשים שאני מכיר, לא מכיר, כתובות דוא"ל של אנשים מקרייגליסט, אפילו רשימות דיוור שקיבלו ממני היום 'הזמנה להתחבר'. לא הקלקתי על 'הזמן את כולם.' למעשה הקלקתי על 'דלג על השלב הזה'. אני מאוכזב מאוד."
אולי זו בכלל הטעיה מכוונת, אבל חוקית
אין עדות לכך שאנשי לינקדאין הגיבו לתלונה כלשהי מאותן תלונות מקוונות או לבקשות העזרה באתר, אולם צ'רלס קארו, מנהל בכיר בחברה שמספקת שירותי העסקה שמצוטט בתביעה, הגיב לאחד השרשורים והסביר:
לעומת קארו שמייחס למשתמשים עצמם את האחריות לפתיחת האפשרות לשגור דואר זבל על ידי לינקד-אין (אם כי אינו מצדד בלינקד-אין), אחרים הביעו מורת רוח רבה הרבה יותר. התובעים, אגב, טוענים שמעולם לא הרשו ללינקד-אין לגשת לחשבונות הדוא"ל שלהם, לאסוף את הכתובות, לשלוח אליהן הזמנות ולשלוח בהמשך גם תזכורות. הדרך היחידה לעצור את הודעות התזכורת היא להקליק בנפרד על כל כתובת, מה שלוקח זמן רב – 20 שניות לכל כתובת, על פי התובעים.
לינקדאין, כאמור, מכחישה מכל וכל. לאוויט כתב: "אנו אכן נותנים לכם את הבחירה לשתף את כתובות הדוא"ל שלכם, כדי שתוכלו לתקשר באמצעות לינקדאין עם עוד אנשי מקצוע שאתם מכירים ובוטחים בהם." אבל גם אם לאוויט צודק, אחת התגובות לפרשיה שקשה להתווכח איתה אומרת, שעבור מי שלא מכיר את השירות שלינקדאין מציעה, קל מאוד להתבלבל ולשלוח בטעות הזמנות לכל מי שנמצא ברשימת כתובות הדוא"ל שלו, גם לכאלה שהגיעו לשם במקרה, למשל על ידי רשימות מדוורים בהודעות דואר זבל המוניות.
בעיה גדולה למנהלי משאבי אנוש ולעוסקים בגיוס עובדים
אם הדבר נכון והרשת החברתית עסקית עשתה או עושה שימוש ברשימת אנשי הקשר כפי שמופיעים בשירותי הדוא"ל של המשתמשים, הדבר מהווה פגיעה חמורה בפרטיות באופן כללי, אך עבור מנהלי משאבי אנוש ולעוסקים בגיוס עובדים, שהינם בין לקוחותיה העיקריים של הרשת (מהם היא גם מקבלת תשלום), מדובר בפגיעה אף חמורה יותר שכן במידה ונעשה שימוש או חיבור של דוא"ל לחשבון הלינקדאין ייתכן כי כל המועמדים לתפקידים שונים מהעבר קיבלו את הזמנתכם.
מעבר לכך ייתכן כי אנשי קשר חדשים (עתידיים) גם יקבלו הזמנות עם החשבונות מקושרים, כך שמומלץ להסיר את האופציה הזו מהגדרות החשבון בלינקדאין.