ביה"ד פסק: על המנהל לשלם לעובד פיצויים מכספו האישי

 הרמת מסך היא צעד נדיר בית הדין לעבודה. לעתים נדירות מוצא בית הדין לנכון לחייב לא את החברה אלא את אחד ממנהלי או עובדים במשרה בכירה לשלם מכספם האישי, כפי שקרה במקרה שלפנינו.

פליט ממוצא אפריקאי עבד ברשת סבארו כשלטענתו הוא לא קיבל שכר ואת יתר התנאים שהגיעו לו כגון פנסיה, שעות נוספות, דמי הבראה וכיו"ב. העובד הגיש תביעה כנגד הרשת (חברת אפ-שר מסעדות א.ע בע"מ) ואת המנהל באופן אישי. 

לטענת העובד הרשת ניצלה אותו בשל מעמדו הנחות והוא נאלץ לעבוד 12 שעות ביום ללא הפסקה וללא שעות נוספות כפי שמגדיר החוק. לדברי העובד, לאחר שכלל לא קיבל משכורת עבור חודש אוקטובר 2010 הוא דרש לקבל את מה שמגיע לו ובעקבות כך הוא פוטר לאלתר. לכן, העובד דרש גם פיצויי פיטורים.

הרשת הגיבה בתביעה נגדית בה נטען כי העובד התפטר מרצונו וכי הוא עבד ממילא רק 11 חודשים כך שאיננו זכאי לפיצוי פיטורין. בנוסף, הרשת טענה כי העובד אכן קיבל הפסקות בניגוד לטענתו לפיה הוא עבד 12 שעות ברציפות. המנהל, שנתבע באופן אישי, טען שאין כאן עילה להרמת מסך שכן לא מדובר על פעולה 'קיצונית' שמצדיקה סנקציה כלכלית אישית.

שופטת בית הדין לעבודה לעבודה בתל אביב, ד"ר אריאלה גילצר-כץ, ציינה את הקושי בקביעת ממצאים על סמך עדות התובע שכן עדות זו נמסרה כולה בתרגום מהשפה הטיגרית, כשהיא רצופה סתירות ואי דיוקים. אולם מתוך דוחות הנוכחות של העובד ניתן להסיק כי התובע אכן עבד מעבר למשרה מלאה. אשר על כן, השופטת חישבה את השעות הנוספות על פי המינימום הקבוע בחוק הגנת השכר וכך הגיעה ל-60 שעות חודשיות.

באשר לסוגיית הפיטורים, לא ניתן היה לקבוע חד משמעית האם העובד התפטר מרצונו או פוטר לכן דחה בית הדין לעבודה את תביעת העובד לפיצוי פיטורים. כמו כן, בית הדין לעבודה השתכנע שהעובד כן קיבל הפסקות ולכן השופטת גילצר-כץ הורתה לנכות את השכר ששולם עבור הפסקות.

בשלב השני השופטת בחנה לעומק את תביעתו של העובד לחייב את המנהל לשלם לו באופן אישי, קרי התביעה להרמת מסך. לשם כך הסתמכה השופטת על עדותו של המנהל שממנה עולה כי הוא נהג לשלם לעובד שכר "בשחור" כלומר הוא שילם לו כספים במזומן מבלי לציין זאת בתלוש. על סמך התנהגות זו בחר בית הדין לעבודה שישנה הצדקה להרמת מסך.

בית הדין לעבודה פסק שעל הנתבעים (החברה ובעל המניות באופן אישי) לשלם לתובע 18,000 שקלים בניכוי שכר בגין הפסקות (שכאמור שולם לו), בסך 3,575 ש"ח. כמו כן, בית המשפט חייב את הנתבעים לפצות את העובד בגין שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 1,700 ש"ח.

הרמת מסך הינו צעד חריג

חשוב לציין כי הרמת מסך נחשב לצעד חריג. מעטים המקרים שבהם מנהלים, בעלי חברות, בעלי מניות ונושאי בכירות מיוחדות נתבקשים לשלם מכספם הפרטי. בכדי לעשות זאת, על בית הדין לעבודה לערוך בחינה מדוקדקת של העניין שהובא בפניו. במסגרת בחינה זו במקרה שלפנינו, בית הדין נדרש לבחון האם העסקת העובד נעשתה על ידי המנהל בצורה 'פיקטיבית' והאם מתכונת זו פגעה בזכויותיו. במקרה שלפנינו הוכח, מתוך עדויות, שאכן המנהל נהג שללם בשחור, משמע לתגמל אותו בצורה שאיננה מתיישבת עם חוקי העבודה בישראל ולכן המנהל אכן פגע בזכויותיו / במעמדו של העובד. כפועל יוצא, ניתן וראוי במקרה זה, לפעול בדרך של הרמת מסך ולחייב את המנהל לשלם לעובד באופן אישי כפיצוי. 

בואו להרחיב ולהעמיק את הידע ביום העיון בנושא סיום יחסי עובד מעביד. לחצו כאן לפרטים