תאונת עבודה
תאונות עבודה יכולות להתרחש מכמה סיבות. אחת מהן הינה רשלנות של העובד עצמו. האם הוא האחראי הבלעדי לפציעתו ולהשלכות לפציעה? על פי פסק דין שניתן בבית משפט השלום – חלה על המעסיק חובת הזהירות גם במקרה של עובד רשלן. המעסיק צריך להיות מוכן לצפות את חוסר הזהירות של העובדים ועליו לספק נהלי בטיחות, הדרכות, ציוד ייעודי ופיקוח כדי למנוע עד כמה שניתן תאונת עבודה מתוך רשלנות.
טכנאי מזגנים נשלח מטעם מעסיקו לטפל בבעיה במפעל. כשהגיע למפעל בפתח תקווה הוא נדרש לטפס לגובה של 3 מטר, על סולם מעץ. בעודו מטפל בתקלה ביד אחת ונעזר ביד השנייה כדי לאחוז בתקרה, על מנת לשמור על יציבות, מעד העובד ונפל.
העובד שנפצע מהנפילה הקשה הגיש תביעת פיצויים כנגד המעסיק וכן כנגד חברת הביטוח של החברה המעסיקה. מהות התביעה: המעסיקה הפרה את חובותיה כלפיו כששלחה אותו לעבוד בגובה ללא אמצעי בטיחות ראויים, ללא הדרכה מתאימה וללא פיקוח. היות שכך, המעסיקה הינה אחראית ישירה לפציעתו. כתוצאה מהפציעה, העובד הוגדר כבעל 30% נכות.
החברה המעסיקה טענה מנגד כי העובד הינו אחראי בלעדי לתאונתו וכי הסיבה שבגינה נפל הייתה – חוסר יציבות/ היעדר שיווי משקל. החברה טענה כי מדובר בסיכון טבעי. עוד טענה החברה המעסיקה כי העובד הינו בעל ידע וניסיון רב בתחום העבודה שלו ולכן, אם העריך כי מדובר בתנאי עבודה מרובי סיכון, היה עליו לבצע הערכת מצב ולהיערך נכון לעבודה בשטח.
בית המשפט קבע: חובת הזהירות של המעסיק חלה גם על עובד רשלן!
סגנית נשיאת ביהמ"ש השלום בתל אביב, השופטת יעל אילני, פסקה כי חובת הזהירות של המעסיק חלה גם כלפי עובד רשלן. היות שכך, על מעסיק לצפות מהעובדים שלו שינהגו בחוסר זהירות ולנסות למנוע זאת דרך נקיטת אמצעים הולמים. אין המעסיק רשאי לדרוש או לצפות מהעובדים שינהגו באחריות כי אם חובתם לוודא שכל אמצעי הזהירות ננקטים על מנת למנוע תאונות עבודה.
בית המשפט קבע כי במקרה זה, היות שנוצר סיכון מיוחד בשל הגובה הרב שבו התבצעה העבודה, היה על המעסיק להיערך נכון. הטכנאי נקרא לבצע עבודה על סולם כשפלג גופו העליון כלל לא נתמך. היות שאלה תנאי עבודה עם סיכון, מחובתו של המעסיק להקפיד ביתר שאת על שיטת עבודה בטוחה. המעסיק היה מחויב לספק לעובד הדרכה ספציפית לסוג עבודה בתנאים אלה וכן לפקח על קיום הוראות הבטיחות.
מפסיקת בית המשפט עולה כי המעסיק הינו אחראי באופן חלקי לתאונה. הוא לא הדריך ולא פיקח על העובד, אולם גם העובד שותף לאשמה שכן הוא לא נהג בזהירות הנדרשת בתנאי העבודה המסוכנים. השופטת אף ציינה כי לאור ניסיונו העשיר של הטכנאי, ניתן היה לצפות ממנו כי ידע לנקוט באמצעי בטיחות הולמים למצב. ואולם המעסיק איננו האחראי הבלעדי לתאונה, בית המשפט רואה בו אחראי לבטיחותו של העובד. ולכן הוא האחראי לתאונת העבודה שהתרחשה היות שלא עלה בידו להוכיח שנקט בכל אמצעי הזהירות/ הבטיחות הנדרשים.
בית המשפט פסק כי העובד הינו אשם תורם ב-15% ואילו המעסיק הינו אשם בכל שאר האחוזים ולכן חייב את המעסיק ואת חברת הביטוח שלו בתשלום פיצויים בסך של 909,000 ש"ח ועוד שכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.5% מסך הפיצויים.
