שלילת פיצויי פיטורין
חוקי העבודה מחייבים את המעסיק לנהוג על פי חוקים ברורים בתהליך פיטורי עובד. חלות על המעסיק חובות כגון: חובת קיום השימוע, הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה ופיצויי פיטורים כאמור. ישנם מקרים בודדים וחריגים בהם ניתן לפטר עובד מבלי להקנות לו את כלל הזכויות או חלק מהזכויות המגיעות לו במעמד הפיטורים. "החריגה" הזו מותרת במקרים מיוחדים מאוד ובעיקר כאשר מדובר על עובדים בעלי מעמד רגיש מאוד.
ישנן דוגמאות למקרים בהם בית הדין לעבודה מתיר לפטר עובד מבלי להעניק לו פיצויי פיטורים. החלטת בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 152-10 אירנה שייקביץ נ' ממשלת ארצות הברית) מבהירה את עמדת בתי הדין לעבודה בסוגיית פיטורי עובדת תוך שלילת פיצויים. מדובר בעובדת שמילאה תפקיד "רגיש" בשגרירות ארצות הברית במשך 10 שנים.
לאחר שהתגלה שהעובדת הייתה מעורבת בפעילות לא חוקית (הנפקת אשרות לימודים פיקטיביות לתלמידי ישיבה) היא פוטרה לאלתר ללא הודעה מוקדמת ותוך שלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורים.
בהחלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שנתמכה בהמשך על ידי בית הדין הארצי לעבודה, נקבע חד משמעית כי עובדים מסוימים הנמצאים בעמדות מפתח/ עמדות רגישות מחויבים בסטנדרטים גבוהים יותר מעובדים רגילים. תחת הנחה זו, כשעובדים אלה מפרים את הכללים, הסנקציות שניתן וצריך לנקוט נגדם הן קשות יותר ביחס לעובדים מן השורה.
כיצד נהג בית הדין לעבודה במקרה של נהג שהתרשל?
אל בית הדין לעבודה הגיעה תביעתו של נהג הסעות שבמסגרת עבודתו נדרש להסיע ילדים קטנים לביתם. באחד הימים, שכח הנהג להוריד ילד בן שלוש בביתו. הנהג המשיך לנסוע לביתו הפרטי בירושלים לאחר שסיים לכאורה את יום עבודתו מבלי לשים לב לעובדה שהוא שכח לפזר ילד אחד. בסופו של דבר הילד הוחזר אל הוריו מבלי שנגרם לו כל נזק פיזי / בריאותי. הנהג פוטר מידית תוך שלילת פיצויים.
בדיון בסוגיה זו ראה בית הדין לעבודה את מכלול השיקולים שכוללים: את חומרת המעשה שבגינו פוטר העובד, את הנזק שנגרם ו/או זה שעלול היה להיגרם כתוצאה ואת מספר העבירות ו/או משך הזמן שבו העובד ביצע עבירות משמעתיות בעבודה. כמו כן, בית הדין לעבודה לקח בחשבון את משך התקופה שבה העובד עסק בעבודה זו ואת מידת האחריות והאמון שהמעסיק נותן לו במסגרת עבודתו זו. מנגד, בית הדין לעבודה בחן את ההשלכות של פיטורים ללא פיצויים במקרה זה תוך בחינת ההשלכות שיש לכך על העובד ועל בני משפחתו.
לאחר שבחן את מכלול העובדות במקרה דנן, בית הדין לעבודה פסק כי במקרה זה יש מקום לשלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
חרף טענותיו של הנהג כי לא היו כל כוונות זדון, מרמה, או כל אלמנט של הפרת אמון ופעולה מתוך כוונה רעה מצדו, בית הדין לעבודה פסק שחומרת המעשה מכרעת. גם ללא כוונה לבצע מעשה זדון או עבירה משמעתית, הנהג ביצע עבירה לפי סעיף 361 לחוק העונשין. מדובר כאן בהתנהגות רשלנית. בית הדין לעבודה הביע עמדה ברורה תוך שהוא משדר מסר חד משמעי:
כאשר מדובר על אחריות לחייהם ולשלומם של ילדים/ אנשים, אי מילוי הוראות עבודה/ הוראות בטיחות המחייבות בדיקת הרכב לאחר כל הסעה – התרשלות בעבודה, גם באם היא לא נעשה בזדון ולא באופן קבוע, יש בה כדי להגדיר את המקרה כרשלנות חמורה. בית הדין רואה בחומרה רשלנות מקצועית שיש לה השלכות על חיי אדם ולכן התרשלות זו איננה נופלת מחומרתו של מעשה מכוון כמו גניבה שכן התוצאות למעשהו של הנהג הן בעלות רמת סיכון גבוהה יותר.
לסיכום, בית הדין לעבודה דחה על הסף את תביעתו של הנהג לדמי הודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורים, תוך שהוא מחדד שוב את הסוגיה ומדגיש באילו מקרים ונסיבות מותר למעסיק לפטר לאלתר עובד ללא הודעה מוקדמת וללא דמי פיצויים.
יום העיון בנושא סיום יחסי עובד מעביד ידון בסוגיות השונות הנוגעות לתשלום פיצויי פיטורין. לחצו כאן לפרטים והרשמה
