מעסיקים
אנחנו חיים בעידן שבו הנאמנות של העובד לארגון היא שברירית, תחלופת העובדים רבה וחוסר הוודאות מטריד הן את המעסיק והן את המועסק. כשזה המצב, מעסיקים צריכים לדעת על מה הם כן יכולים להגיד תודה. ריאן ת'ורן, סגנית נשיא לתחום שיווק ואסטרטגיה בחברת Technomedia, כותבת ב-Blog 4 Jobs
מה הם הדברים האלה.
- עובדים שדואגים לאחרים. יותר ויותר חברות משתתפות בפעילויות צדקה, אם בתרומות כספיות ואם במעשים. חברות רבות מפעילות פרויקטים של מעורבות בקהילה או מאמצות עמותות. ת'ורן מציינת שבשנת 2012 תרומות שניתנו על ידי תאגידים עלו ב-38%, והיא מקווה לראות עלייה נוספת בסיכומי 2013. אכפתיות היא דבר טוב.
- עובדים שדואגים לעצמם. 75% מהחברות בעלות הביצועים הגבוהים מודדות באופן קבוע את המצב הבריאותי של העובדים כרכיב חשוב בניהול סיכונים. עובדים בריאים יוצרים סביבת עבודה בריאה. הפחתת הסכנה למחלות ולמצבים כרוניים משפרת את הרווחה הכללית בארגון.
- עובדים שדואגים לארגון. מהשיח הער, המדובר או הכתוב, על איכות הגיוס, עולה האמת המצערת: מצב שימור העובדים מצוי היום בשפל. מעסיקים מתחילים להכיר בכך ששווה להשקיע בעובדים טובים. יצירת כוח עבודה נאמן קשה כעת יותר מאי פעם, אבל זה לא אומר שהמשימה אינה ברת ביצוע. ניהול כישרונות מוצלח דורש בימינו מהמעסיקים להיות יצירתיים בשימור העובדים ולזכור שהשאיפה היא להשקיע (ולראות תוצאות) בשימור ולא בגיוס, אלא אם החברה מתרחבת, כמובן.
- טכנולוגיה. היום יותר מתמיד מעסיקים יכולים להגיע למחפשי עבודה בדרכים מקוונות ולא מקוונות רבות ולהשתמש בטכנולוגיות חדשות כמו מובייל ובמסורתיות יותר כמו דוא"ל וטלפון. במקום להמר מהו הטרנד הנכון, המועסקים צריכים לפנות למקום שבו נמצאים העובדים ומחפשי העבודה שמעניינים אותם. מעורבות מקבלת משמעות רק אם היא דו כיוונית. משמעות הדבר היא שמעסיקים צריכים גם להקשיב וגם להגיב.
- כוח עבודה גמיש ונייד. מה יש לא לאהוב בכוח עבודה שמוכן לעבוד? פורמט העבודה של היום משתנה. מחפשי עבודה ומועסקים מעוניים היום יותר מאי פעם בגמישות בכל היבטי העבודה שלהם, ברמת היום, החודש והשנה. האפשרות לצאת לבדיקת אצל הרופא עם הילד ולהשלים את החסר בסוף השבוע או לעבוד יום או יומיים בשבוע מהבית מחזקת את הלכידות בחברה ובונה תרבות ארגונית מסוג אחר, כזאת שמוכיחה שהעובדים חשובים למעבידים.
עולם העבודה משתנה. יש מעסיקים שמשכילים להתאים את עצמם לקצב ולחידושים, אחרים יצטרפו אליהם בקרוב. החברות שיישארו מאחור הן אלה שמסרבות להכיר בכך שהעתיד הוא רב תנודות, שמה שקורה היום הוא לא יותר מאשר הווה זמני וחולף, וכי מה שעבד בעבר כבר לא עובד יותר לטובתן.
