חברת מקינזי פרסמה בחודש ספטמבר האחרון את הדו"ח המחקרי שלה שמראה כי ניתן להוסיף 12 טריליון דולר מהתוצר העולמי, עד שנת 2025 על ידי קידום השוויון של נשים. מדובר בקידומן של נשים בכלכלה במגזר הציבורי, הפרטי והחברתי כשעל החברות הללו לפעול לסגירת פערים מגדריים בעבודה ובחברה.
אי שוויון מגדרי הוא לא רק עניין מוסרי וחברתי, אלא גם אתגר כלכלי קריטי. נשים המהוות מחצית מאוכלוסיית גיל העבודה בעולם, וכאשר הן אינן ממצות את הפוטנציאל הכלכלי המלא שלהם, הכלכלה העולמית סובלת מכך. בעוד שלכל סוגי השוויון יש השלכות כלכליות, בחברת מקינזי מציגים כיצד שוויון בקידום נשים בכלכלה בעולם, יכול להוסיף 12 טריליון דולרים לצמיחה העולמית. מקינזי מתמקדת בהשלכות הכלכליות של חוסר שוויון בין גברים נשים.
אוטופיה
בעולם אוטופי בו כל המדינות מתאימות את קצב השיפור של המדינה שלהם, לקצב השיפור של המדינה המהירה ביותר, הדבר יוכל להוסיף 12 טריליון דולרים או 11% שנתיים לתמ"ג עד שנת 2025. בתרחיש "מלוא הפוטנציאל" של מקינזי, בו נשים משחקות תפקיד זהה בשווקי העבודה לזה של גברים, ניתן יהיה להוסיף עד כ- 28 טריליון דולרים או 26% לתמ"ג השנתי, עד שנת 2025.
חברת מקנזי מציגה 15 מדדים לשוויון מגדרי ב- 95 מדינות, המגלים כי ב- 40 ממדינות אלו יש אחוז גבוה או גבוה מאוד של רמות של אי שוויון מגדרי, ב- לפחות חצי מהמדדים. המדדים מתחלקים לארבע קטגוריות: שוויון בעבודה, שירותים חיוניים המאפשרים הזדמנויות כלכליות, הגנה משפטית ואוטונומיה גופנית.
במקינזי רואים בתרחיש "מלוא הפוטנציאל", שבו נשים משתתפות באופן שווה בתפקידים הכלכליים במשק עם הגברים – שהיה מוסיף עד 28 טריליון דולרים או 26 אחוזים, ביחס לתוצר השנתי העולמי ב -2025, לעומת תרחיש עסקים כרגיל.
השפעה זו שווה בערך לגודל הכלכלות של סין וארה"ב גם יחד. עוד מקינזי ניתחה אלטרנטיבה בשם "הטוב ביותר באזור" – תרחיש שבו כל המדינות מתאימות את את השוויון המגדרי של המדינה, לשוויון המגדרי של המדינה המציגה את השוויון הגבוה ביותר, ובכך משפרות את התמ"ג במדינתם. תרחיש "הטוב ביותר באזור" ע"פ מקינזי, יוסיף כ- 12 טריליון דולר לתמ"ג השנתי עד שנת 2025. שווה ערך לתמ"ג הנוכחי של גרמניה, יפן, ובריטניה.
מה קורה בישראל?
בשנת 2015 פרסם מכון ליר את תוצאות המחקר שלו בנושא השוויון המגדרי בישראל ואלו עיקרי ממצאיו:
מדד 2015, כמו קודמיו, מעיד על היעדר מגמה אחידה בכיוון ההתפתחות של האי-שוויון המגדרי בכל התחומים. עם זאת, אפשר להצביע על שתי מגמות על פני העשור שנבחן: בין 2004 ל-2007 הייתה מגמה של גידול באי-שוויון המגדרי; ובין 2010 ל-2013 הסתמנה מגמה של ירידה באי-שוויון המגדרי הכללי: להוציא את תחומי ההשכלה והמגדור המקצועי, שבהם חלה עלייה באי-שוויון, בכל שאר הממדים ניכרו בשנים אלו יציבות או שיפור. צמצום האי-שוויון בשנים האחרונות בלט בשלושה ממדים: החברה הערבית, העוני והעוצמה.
עם זאת, צמצום זה נבע בחלקו מהרעה כללית בהיבטים תעסוקתיים בקרב גברים ונשים כאחד, ולא משיפור במצבן של נשים. כמו כן, יש לומר כי על אף השיפור, עומק האי-שוויון בכל הממדים נותר גבוה (%59), במיוחד בממדי העוצמה, שוק העבודה והמגדור מקצועי. ממצאים אלה מעידים על האתגר העצום והמתמשך שעדיין ניצב לפנינו בכל הנוגע לקידום השוויון בין נשים לגברים בישראל.
אחד הגורמים העיקריים ליציבות הפער המגדרי ולמגמה המתונה, אך לא חד-משמעית, של צמצומו הוא עומק הפער בממד שוק העבודה. בכל האינדיקטורים בממד זה — ההשתתפות בשוק העבודה,
השכר, שיעור עובדי חברות כוח אדם, חלקיות המשרה ועומק הסגרגציה התעסוקתית — הפער עמוק ויציב. כמו כן, הפער המגדרי בממד העוצמה הוא העמוק והיציב ביותר לאורך השנים. אמנם באינדיקטור של ייצוג פוליטי, שבדק את ייצוג הנשים בממשלה, נמצא צמצום של הפער המגדרי, אך צמצום זה אינו נובע משיפור של ממש בייצוג הנשים אלא בעיקר מהקטנת הממשלה, שהביאה לירידה במספר השרים הגברים בעוד שמספר הנשים השרות נשאר ללא שינוי. הממד היחיד שבו הפער המגדרי הצטמצם באופן משמעותי במהלך שנות המדידה הוא ממד ההשכלה: לא רק שאין פערים בין נשים לגברים במספר שנות ההשכלה, אלא שהמגדור בתחום ההשכלה קטן עם השנים, כלומר נשים רוכשות השכלה בתחומים רבים יותר מבעבר לצורך השתלבות מוצלחת יותר בשוק העבודה. פירוש הדבר שנשים רוכשות הון אנושי כדי להשתלב בזירה הציבורית אך אינן מצליחות לתרגמו להישגים בשוק העבודה ולצמצום הפערים בעוצמה הפוליטית והכלכלית. הן נתקלות בחסמים מבניים ותרבותיים המקשים עליהן לעשות זאת.
בחינה לעומק של נתונים אלו — צמצום הפער בממד ההשכלה לעומת יציבותו בממד העוצמה ובממד שוק העבודה — מעלה שתי תובנות עיקריות: הראשונה היא שאמנם נשים משקיעות זמן ומאמץ ממצאים עיקריים, כדי לרכוש כלים להשתלבות בשוק העבודה, אך הבידול בהשכלה הגבוהה עדיין עמוק.
