"היום לארגונים יש כמה מערכות ואפילו עשרות מערכות פנים ארגוניות, מערכות כגון: ERP, נוכחות, שכר, תפעול, גיוס ועוד. ביומיום אנחנו, כמשתמשים, רגילים לצרוך שירות בדיגיטל (אפליקציה או אתר) מהבנק, קופות החולים, אתרי סחר, רשתות חברתיות ועוד רבים אחרים, בצורה דיגיטלית כמעט מלאה, בעוד שבארגון יש בלגן", אומרת שרית חכמון, מנהלת פיתוח עסקי בחברת Wendi, לקראת הרצאתה בכנס העצמת ההון האנושי שיתקיים ב-14 בספטמבר בכפר המכביה.
"עובדים לא יודעים איך ניגשים למערכת כזו או אחרת, פונים באינספור אימיילים, טלפונים, בהגעה למשרד פיזית וכו, והם לא יודעים מהו סטטוס התשובה לשאלתם.
"המשמעות היא שיש צורך בהרבה עבודה שהיא לא דיגיטלית לחלוטין. לכן נוצר פער בין מה שאני כמשתמש רגיל לקבל כשירות, או לצרוך מידע בדיגיטל, לבין ביומיום שלי בעבודה שהיא לא סביבה דיגיטלית".
באיזו מידה צריך לדעתך לשלב את הטלפון הנייד של העובדים בעבודה השוטפת שלהם: האם יש פעולות שצריך להעביר לטלפון הנייד ולבטל את כל הדרכים האחרות לביצוען? האם יש פעולות\משימות (אחרות) שצריך לאפשר לעובדים לבצע גם בשיטה המסורתית וגם דרך הטלפון הנייד, ואיך מתגברים בנושא זה על פערי דורות העובדים?
"היום כמעט כולם משתמשים בטלפון סלולרי חכם. ממש בכל דור. לכן שילוב הטלפון החכם בעבודה השוטפת יכול להקל על כולם. גם על הארגון וכמובן על העובד. כי אם לעובד נוח להשתמש בטלפון וזה מה שהוא רגיל, אז לא למה לא בעבודה.
"ברגע שלעובד נובע מכך ערך, כלומר ביצוע פעולה בטלפון מקלה עליו על חיי העבודה, הוא ישתמש בו, גם אם הטלפון הוא אישי שלו ולא של מקום העבודה".
מהי להערכתך החשיבות של הליך גיוס דיגיטלי שמתבצע כולו דרך הטלפון?
"בתהליך גיוס יש הרבה שלבים בירוקרטיים כגון טפסים, שליחת אישורים ומסמכים. זהו הליך סזיפי לשני הצדדים – לארגון ולעובד כאחד.
"כך שארגון שמסוגל לעשות זאת בדיגיטל, חוסך ומתייעל בעבודתו בצד העסקי ובשירות לעובד".
איך המעבר לדיגיטל באופן מלא, יאפשר לצמצם עלויות שוטפות?
"לא קל לעבור לדיגיטל באופן מלא. עדיין יהיו דברים שנצטרך לעשות פרונטלית. אבל בהחלט צריך לשאוף לכך.
"אחת הסיבות המרכזיות לכך היא, שזה יצמצם עלויות של זמן ומשאבים של עובדי הארגון. לדוגמה, במתן מענה חוזר וחוזר על אותו נושא, לעובדים שונים.
"כך שאם מידע שהעובדים זקוקים לו בשוטף יהיה בדיגיטל, זה יחסוך משאבים. למשל, אם עובד יוכל לצפות בדו"ח הנוכחות שלו או בתלושי השכר, זה יחסוך הרבה שאלות וטרחה.
"כמו כן, המלצה על חבר לעבודה, ומתן סטטוס בשוטף לעובד על מצב גיוס החבר, יחסוך לארגון עלויות גיוס גבוהות ובה בעת גם יעלה משמעותית את איכות הגיוס.
"בנוסף, כל הנושא של איסוף מידע, בין אם זה בסקרים, או איזו מתנה העובד ירצה לחג, עדכון פרטים ועוד הרבה תהליכים שקורים בדרך כלל באימיילים ואינם יעילים".
האם המעבר לדיגיטל של כל הפעולות של העובד מול משאבי האנוש ושל משאבי האנוש מול העובד, לא יפחית את הקשר האישי-אנושי עם העובדים?
"כפי שציינתי, עדיין חשוב הקשר האישי אנושי בין עובד לארגון. לכן ביצוע שיחות שוטפות לא צריך להתבטל אלא חייב להשאר.
"אבל פעולות שקשורות לעבודה ושאינן אישיות, בהחלט צריכות להתבצע בדיגיטל כדי להקל על כולם".
איפה נמצאות כיום החברות בישראל בנושא הדיגיטל, לעומת העולם, ומהו הערך של ארגון דיגיטלי?
"בשנים האחרונות, בפרט מאז הקורונה, אני רואה בישראל עלייה משמעותית בדרישה וברצון להוסיף שירותים דיגיטליים לעובד ולייעל תהליכים פנימיים.
"ארגונים בישראל מבינים שזה גם חלק ממיתוג המעסיק וחשוב לחווית העובד בארגון. אנחנו עדיין לא נמצאים במקום שנמצאת בו ארה"ב, שמאוד מתקדמת בנושא, אם כי אנחנו כן יותר קרובים לאירופה.
"עם זאת, אני בהחלט חושבת שישראל יכולה לעשות פריצת דרך בתחום הזה, ודאי בהיותה מעצמה טכנולוגית".
