שחיקה בעבודה
הנושא של שחיקה בעבודה ידוע ומוכר, למרבה הצער. מעסיקים ואנשי משאבי אנוש חכמים אינם מתעלמים ממנו ופועלים לצמצם אותו עד כמה שניתן, אבל נראה שאפילו ביניהם תפיסת השחיקה שטחית. אנו נוטים להתייחס לשחיקה כאל תוצר של עבודה מאומצת מדי לאורך זמן רב מדי. אולם, מחקר חדש (Coping with Stress and Types of Burnout: Explanatory Power of Different Coping Strategies) שפורסם בפברואר השנה, של חזוס מונטרו-מרין ועמיתיו מברזיל, מראה שלשחיקה יש שלושה סוגים שונים, וכל אחד מהם מצריך אסטרטגיית טיפול משלו.
• סוג שחיקה ראשון: עומס יתר. העובד המוטרף, שעובד אל עבר ההצלחה עד לכדי תשישות, הוא בעל הקרבה הרבה ביותר להתפרקות רגשית. האנשים מהסוג הזה יכולים לנסות להתמודד עם הסטרס שבו הם שרויים באמצעות קיטורים על ההיררכיה הארגונית במקום העבודה שלהם, לומר שהם חשים כאילו היא כופה מגבלות על מטרותיהם ועל שאיפותיהם. אסטרטגיית התמודדות כזאת, באופן בלתי מפתיע, נראית כמובילה לעומס יתר של סטרס ולנטייה להראות סימנים של פרישה מהמשחק.
• סוג שחיקה שני: חוסר התפתחות. סוג השחיקה קשור יותר מהאחרים להימנעות כאסטרטגיית התמודדות. עובדים מחוסרי אתגרים מהסוג הזה נוטים לנהל את הסטרס שהם חווים על ידי הרחקת עצמם מהעבודה, אסטרטגיה שמובילה לדפרסונליזציה ולציניות – אותות המבשרים על שחיקה ושבירת הכלים.
• סוג שחיקה שלישי: הזנחה. נראה שסוג השחיקה הזה נובע מאסטרטגיית התמודדות המבוססת על ויתור אל מול פני הסטרס. על אף שהאנשים שהללו רוצים להשיג יעד מסוים, הם חסרים את ההנעה שתאפשר להם לצלוח מחסומים כדי להגיע אליו.
יש מנהלים שאינם דנים באפשרות של שחיקה כגורם שאפשר לפתור אותו. הם לכל היותר מנהלים אתו שיחת מוטיבציה אחת, ולאחר שזו אינה משנה את המצב הם מתייחסים לוותק העובד ומכאן מסיקים שהוא מיצה את תפקידו בחברה, והגיע הזמן לגייס עובד חדש במקומו. הדברים אינם תמיד פשוטים כל כך, משום שעלות פיטורי עובד וגיוס עובד חדש לא בטוח יפתרו את הבעיה. עובדים ותיקים יכולים להיות נכס, ועובד שחוק אינו במצב הזה רק כי "סתם נמאס לו". מנהלים טובים ינסו לפתור את הבעיה בכל דרך.
למנהלים ואנשי משאבי אנוש שמכירים את סימני ההזהרה של כל אחד מסוגי השחיקה – עובדים שמדברים בגנות הבוסים שלהם, עובדים שהופכים למרוחקים, עובדים שמחמיצים דדליינים – יש את המפתח לזהות ולכן גם לתקן את הבעיה. עם זאת, כדאי לשים לב שדרכי השחיקה הללו "נדבקות" יותר לטיפוסי אישיות מסוגים מסוימים. בסוג השחיקה הראשון עלולים ללקות, למשל, אנשים בעלי הנעה רבה ונטייה תחרותית בעוד חסרי הנעה הם בקבוצת סיכון לסוג השלישי. ייתכן בשל כך שחלק מהמאמץ למנוע שחיקה מתחיל כבר בגיוס.
רוצים להניע את העובדים? רוצים למנוע שחיקה? כנס wellbeing – רווחת העובדים יתקיים ב-9/7/14. לחצו כאן לפרטים
