"מצאתי פטנט לחסוך לחברה שלי הוצאות שכר" – אמר לי מר מצליח בגאווה.
הוא נופף מול עיני בגיליון עמוס במספרים והחל להסביר: סיכמתי עם דובי, העובד החדש, שנשלם לו 10,000 שקל לחודש. זה באמת הסכום שנשלם. אבל הפטנט שלי הוא לפצל את השכר. ל-5,000 שקל מתוכו אני אקרא "שכר", אבל את היתר ארשום בתלוש בתור: 'שעות נוספות' (3,000 שקל) ו'אחזקת רכב' (2,000 שקל). פטנט עולמי! כך אקטין בחצי את הבסיס לחישוב פיצויי הפיטורין שהוא גם הבסיס לחישוב ההפרשות לגמל. חיסכון עצום של 5,000 שקל פיצויי-פיטורין לכל שנת עבודה ואני חוסך גם בתשלומי המעביד לפנסיה. מעולה, נכון?
[adrotate banner="27"] רגע אחד, שאלתי, דובי באמת יעבוד שעות נוספות? אולי… קצת… לפעמים… – השיב מר מצליח. והרכב? איזה רכב, צחק מר מצליח, לדובי אין בכלל רישיון. זה כל היופי, אתה לא חושב? – אמר וחיכך בהנאה את כפות ידיו. יש מעסיקים שנוהגים כך, השבתי, אבל אם תשאל אותי זה לא שביל שמותר לדרוך בו, והוא גם לא מוביל בסופו של דבר לחיסכון. נכון, מותר לשלם בנפרד שכר יסוד, שעות נוספות והוצאות רכב – אבל התנאי הראשון הוא שהתשלום משקף את המציאות. בדיני-עבודה בדרך-כלל מה שמכריע הוא המצב האמיתי ולא המונחים שנרשמו בהסכם או בתלוש. אם אין לדובי בכלל רישיון נהיגה, אז ברור מיד שהסכום שרשמת בתלוש כהוצאות רכב, הוא בדיוני, מה שנקרא "פיקציה".
רכיב שכר פיקטיבי הוא כזה שכלפי חוץ הוא מוצג כאילו הוא מותנה בתנאי כלשהו – למשל, התנאי שקיימת מכונית שאת אחזקתה משלמים – אבל, אם התשלום הזה משולם ממילא גם למי שאין לו רכב ואין לו אפילו רישיון נהיגה – אז אפילו אם תכתוב בתלוש "הוצאות רכב" באות גדולה ואדומה, עדיין במהותו זהו "שכר". סכום שמשולם בלי תנאי הוא סכום שמשולם תמורת העבודה הרגילה ולכן הוא חלק משכר היסוד. יש לכלול את הסכום הזה בפיצויים, ובבסיס ממנו מחושבות ההפרשות לגמל.
בסדר… בסדר.. – קטע אותי מר מצליח – אז ארשום את כל חמשת האלפים הנותרים בתור "שעות נוספות גלובליות" זה בטח יצליח, נכון?
תשלום בשורה נפרדת בתלוש שנקרא "שעות נוספות גלובליות" הוא אפשרי – השבתי, אך זכור שעליו לשקף מציאות ולא להיות בדיוני. אם קיים באמת היקף חודשי של שעות נוספות ניתן לשלמו בנפרד ובתשלום גלובלי. לא הגיוני כמובן, שאדם המשתכר 10,000 שקל לחודש עובד במשרה מלאה עבור 5,000 שקל ועוד שעות נוספות בהיקף זהה. הרי לא ייתכן שדובי עובד שתי משרות מלאות, כלומר פעמיים 186 שעות. זה גם לא חוקי לעבוד כל כך הרבה שעות נוספות. במקרה של דובי, כשאין לו כיום כמעט עבודה בשעות נוספות, אין תשתית לתשלום "שעות גלובליות".
אולם, גם אם בהמשך המצב ישתנה, עדיין חשוב שסכום התמורה לשעות גלובליות ישקף מספר שעות מוגדר וחוקי לפי ערך שעה שמתאים לשכר הרגיל. הפיצול המלאכותי והשרירותי של המשכורת לא יועיל.
מעסיקים חשופים לתביעות
פעמים רבות נתקלתי במעסיקים שבאמת ובתמים העסיקו עובדים בשעות נוספות גלובליות, אבל ביצעו את ההפרדה בתלוש השכר בלי שעשו חשבון פשוט. מעסיקים כאלה חשופים לתביעה להשלמת הפרשי פיצויים והפרשות לגמל, הם חשופים לטענה ששכר הבסיס לא משקף ושבעצם מדובר היה בסכום גדול יותר.
זה יכול להיות כרוך גם בפיצויי הלנה, הוצאות משפט, ובזבוז זמן ואנרגיה. בקיצור ממש לא "חיסכון". החיסכון הנבון הוא למנוע מראש חשיפה מיותרת. מצטער, אבל אין תועלת ממשית ב"שיטת מצליח".
האמור הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי מפורט אליו יש לפנות בכל מקרה לפי נסיבותיו
זאב שצקי, עו"ד – דיני עבודה
