התרגשות וציפייה רבה מאפיינת עובדים ובני משפחותיהם שמיועדים לצאת לרילוקיישן. תחושה עילאית של חלום שעומד להתגשם מטשטשת את ההכנה לקשיים ולאתגרים הרבים בהם בני הזוג עשויים להיתקל. הם פותחים דף חדש של חיים במדינה זרה, שעשויים להביא לקשיים לא רק של העובד המוצב בחו"ל, אלא גם ובעיקר של בני משפחתו – בת/בן הזוג והילדים.
מיכל דליות, מנחת קבוצות הורים ומנכ"ל ובעלים של "מרכז מיכל דליות" ו"REALOCATION", תרצה בכנס wellbeing – רווחת העובדים על הדרך הנכונה להצלחת רילוקיישן.
דליות, הידועה בעיקר לאור שידור תוכנית הטלוויזיה "סופר נני" בה סייעה להורים המתמודדים עם קשיים מול ילדיהם, הקימה לאחרונה מיזם המבוסס על מודל שפיתחה להצלחת פרויקט הרילוקיישן. המיזם נועד לתת כלים לארגון ולעובדים להצלחת הרילוקיישן ולחיסול הסטטיסטיקה, על פיה אחד מכל שלושה עובדים שהוצבו בחו"ל יחזרו לפני שהפרויקט הסתיים.
מיכל דליות, מהו הגורם המרכזי שמכשיל פרויקט רילוקיישן?
אם כך, מהו רילוקיישן מוצלח?
"רילוקיישן מוצלח הוא מעבר שיש בו הכנה מצוינת מראש בנוגע לידיעה מה הולך לקרות. מה זה אומר רילוקיישן עבור האשה, בת הזוג של העובד, עם ילד או שניים ואפילו בלי ילדים – להיות יום יום פנויה בלי תחושת סיפוק כמו שהיתה לה בארץ?
הכנה טובה כוללת תשובה לשאלה מה אומרים לילדים במצבים מסוימים. אחד הדברים שלמשל לא נותנים עליהם את הדעת הוא שברגע שישראלי נמצא במדינה אחרת – הוא אמנם נמצא שם כישראלי אך קודם כל כיהודי. רבים לא מתייחסים לכך. הזהות של הילדים הוא גם נושא שחייבים להתייחס אליו. הורים שומרים, ובצדק, על זהות ישראלית ויהודית, ולא מבינים שזהו גם גורם חוסם. אם לא מבינים את צורך הילד בהזדהות אפילו חלקית עם המקום שבו הוא נמצא, הוא תמיד יישאר זר ומנוכר.
במקרה כזה, ההורים יתמודדו עם קשיים חברתיים של ילדיהם בגן ובבית הספר. הם יתמודדו אפילו עם איטיות וקושי ברכישת השפה. הילד לא מתאמץ כי בעצם זה לא הוא. ילדים שנולדים בחו"ל מדברים בשתי שפות: עברית בבית ואת שפת המקום בחוץ. ההורים נכנסים לחרדה כי הילד לא מדבר, הם לא מודעים לעובדה שכך הם הדברים כאשר שומעים שתי שפות מהיום הראשון שנולדים.
"אין לי ספק שהידע וההבנה למה נכנסים היא הצלחה של רילוקיישן. מעבר לכך – קשיים תמיד יהיו. אם יש להורים קשיים בארץ, בוודאי יהיו להם בחו"ל, רק שהפעם רוב הסיכויים שלא יהיה להם עם מי לדבר. לא בטוח שתמיד יהיה מי שיוכל לתת להם עצה של עשה ואל תעשה. חוסר הידע יחד עם תחושות הלבד והבדידות, יגרמו לכישלון הרילוקיישן".
את מקימה מיזם של ייעוץ בנושא רילוקיישן. איך הגעת דווקא לתחום זה?
"לפני כשנה הוזמנתי להרצאה בפני קהל ישראלי בלונדון, שרובו מורכב מאנשים שעשו רילוקיישן. הוזמנתי על ידי חני בן שימול, מאמנת אישית שעברה בעצמה שני רילוקיישנים בחייה, בסינגפור ובאנגליה. היא צברה ניסיון רב מאוד בתוך אותן שבע שנים ארוכות, ועם שובה ארצה היא יצרה אתי קשר ועניינה אותי ברעיון לסייע לאנשים ולארגונים שחווים הפסדים כספיים אדירים בעקבות כישלונות של למעלה משליש הצבות העובדים בחו"ל.
"בנינו מענה ויצאנו עם המיזם שאנו קוראות לו Realocation. כדי שזה יהיה פרויקט מוצלח ומציאותי, שמעבר לכך שהוא יגרום לעובדים לחזור עם חוויה טובה – הוא בעיקר יקדם את הארגון ששלח את אותם עובדים: על ידי מיתוג, מיצוב והצלחה כלכלית כמו שבעצם הארגון ציפה שיקרה".
מה תפקידו של העובד-ההורה בתהליך הרילוקיישן, ומה תפקידו של הארגון?
"ארגון מפסיד כ- 50 אלף דולר בכישלון של רילוקיישן. לארגון יש את כל האינטרסים שהוא יצליח, ולכן הוא זה שצריך לדאוג להצלחת העובד ומשפחתו על ידי כך שידאג לרווחתו. תפקיד ההורה הוא לדעת למה הוא נכנס. כי עובד שנשלח לרילוקיישן אכן מלא אנרגיות חיוביות שניזונות מסוג של פנטזיה, אבל לפני שהיא תתנצפץ אל מול המציאות המטרה שלנו היא לפרוט את הדברים לחיים האמיתיים, להבנה ולידע.
"העובד ידאג לקבל את הכלים, הליווי, ההדרכה והתמיכה שחני ואני ניתן לו לפני הנסיעה וגם בהמשך, בארץ אליה הוא נשלח. יש המון קשיים שלא חושבים עליהם קודם וגם אם כן חשבו עליהם – ברגעים בהם הם קורים זה מטריד מאוד. מטריד לא רק את האמא עם הילדים שנמצאים בבית אלא גם את האבא, העובד, שתפוקת העבודה שלו תרד ברגע שידע שבבית לא טוב".
לדבריה של מיכל, משתתפי הכנס יקבלו מידע על הקשיים והתהליך שעוברים על משפחות ברילוקיישן, גם כאשר מדובר במשפחה ללא ילדים או עובד רווק. "יש קשיים רבים שגם עובד רווק יכול להיתקל בהם. המידע שנציג בכנס מתבסס על חיים אמיתיים ועל דוגמאות אמיתיות, ואנשי משאבי האנוש והרווחה יוכלו להיחשף לתוואי הדרך שאנו מציעות כדי להימנע מכישלון הרילוקיישן".