דורון ניב, מנכ"ל חברת הרילוקיישן CRG מפרט את המודל המקובל כיום לחישוב שכר ומתאר את שלב ההתדיינות בנושא השכר כשלב המורכב ביותר בגיוס למשרות רילוקיישן.
מובן שכאשר מוציאים עובד חברה לתפקיד באחד מסניפי החברה בחו"ל או אצל אחד הלקוחות, הוא כבר לא ירוויח את השכר שהוא מרוויח בארץ. זו נקודת המוצא. אבל מכאן ועד לסכום המדויק ולחבילת ההטבות העוטפת את השכר החדש שמצפה לעובד מעבר לים – ארוכה הדרך ורצופה היא בחישובים ושכלולים.
דורון ניב: קיימת נטייה בארגונים לחשב משכורות לתפקיד רילוקיישן ביחס לשכר המקובל בשוק המקומי. אולם המודל הזה איננו רלוונטי במדינות מתפתחות. עובד ישראלי לא יסכים לעבוד בשכר המקומי בשוק המקומי בהודו, בסין או באפריקה. השכר המקומי במדינות מערביות כמו ארה"ב, גרמניה או צרפת הוא כבר יותר ריאלי, אולם הוא רק מדד אחד שמשמש אותנו להערכת טווח שכר.
נכון להיום, כ-75% מהחברות בעולם משתמשות במודל הישן, ה- Balance Sheet, לחישוב טווחי שכר לתפקידי רילוקיישן. זהו מודל שלמעשה מעתיק את מצבו של העובד מבחינת מעמד כלכלי, ממדינת המוצא למדינת היעד. מודל ה- Balance Sheet מבוסס על שכרו של העובד במדינת המוצא, על פי המשכרת האחרונה. במקרה של קידום מביאים בחשבון את השכר לאחר תוספת הקידום. ביחס לשכר הזה מחשבים את המס המקומי במדינת היעד, על פי הסטאטוס המשפחתי האישי ובהתאם כמובן לכל חוקי המס המקומיים, הורדות מיסי בריאות, מס הכנסה וכיו"ב.
לאחר חישוב השכר ואחרי ההורדות, גוזרים מרכיב נוסף של חסכון משפחתי ולאחר מכן מגיעים ל"משכורת פנויה". על המשכורת הפנויה ורק עליה (בניגוד לטענה רווחת), מבצעים בדיקה של יוקר מחיה במדינת היעד ופערי יוקר מחיה בין מדינת המוצא למדינת היעד. חשוב לציין כי על מנת שמבדק יוקר המחיה יהיה מדויק, יש לבצע אותו לא רק על המדינה הרלוונטית אלא גם על עיר או חבל ארץ. דהיינו, במקרה ששולחים עובד מתל אביב לתפקיד רילוקיישן בניו יורק, יש לחשב את הפער בין תל אביב לניו יורק ולא בין ישראל לארה"ב.
כאשר עובד עובר לעיר זולה יותר, נהוג בחישוב יוקר המחיה שלא לפגוע בו ולא להוריד מהמשכורת הפנויה. רק במקרים בהם היעד החדש יקר יותר, נהוג להוסיף למשכורת הפנויה תוספת יוקר מחיה ביחס ישיר לפער. על בסיס המשכורת הפנויה מחשבים הוצאות מחיה שוטפות, כגון בריאות, חינוך, שכר דירה וכיו"ב. כעקרון, בתפקיד רילוקיישן נהוג לקבוע משכורת פנויה גבוהה יותר מזו שהעובד קיבל בארץ המוצא, וזה בכדי לייצר תמריץ למהלך, הכולל העברת כל המשפחה למדינה חדשה והתמודדות עם סביבת מחיה ועבודה חדשה לגמרי.
במקרים בהם החברה מתמודדת עם בעיות תקציביות, נהוג לצמצם בדיור וכמובן, הדרך הטובה ביותר לצמצם היא לפתוח תפקידי רילוקיישן בתנאי רווקות לפרק זמן של עד 18 חודשים. רילוקיישן בתנאי רווקות מזרזים את הפרויקט כי קל יותר לנייד אדם אחד מאשר משפחה עם ילדים, אך גולת הכותרת היא שניתן לחסוך עד כ-60% מההוצאות. ראשית כל, ניתן להוריד בעלויות של כרטיסי טיסה, בתי ספר, ביטוחי בריאות וביטוחי חיים בחו"ל וכיו"ב, ניתן לשכן עובד יחיד בדירת סטודיו או במלון דירות שעולה פחות מבתי מגורים משפחתיים, וזו גם דרך להבטיח כי העובד יהיה מוכוון עבודה, שכן אין לו דאגות של העברת המשפחה למדינה חדשה, הסתגלות לבתי ספר חדשים וכיו"ב.
חברות גלובליות מנסות לצמצם כמה שיותר והיות ורילוקיישן הוא פרויקט יקר מלכתחילה, מתחזקת המגמה של תפקידי רילוקיישן לפרקי זמן קצרים בתנאי רווקות.
