חברת Mercer העוסקת במחקר וייעוץ עסקי, עורכת כמדי שנה את דו"ח יוקר המחיה לכל עיר בעולם ומספקת לחברות מידע כלכלי, באמצעותו ניתן לחשב הרכבי שכר לעובדים הנשלחים לרילוקיישן במדינות השונות.
מדו"ח מרסר ל-2011 עולה כי הערים האהובות ביותר על העובדים השנה היו וינה (אוסטריה), ציריך (שווייץ) ואוקלנד (ניו-זילנד).
בהיבט של מדינות המועדפות על העובדים , גרמניה הגיע למקום הראשון ואחריה קנדה ושווייץ.
במקום האחרון ברשימת הערים הגיעו בגדד (עירק) ובנגוי (הרפובליקה המרכז אפריקאית). ככלל, אסיה ואפריקה הן מדינות אליהן קשה מאוד לשלוח עובדים וזאת על אף שיוקר המחיה שם לעומת מדינות מערביות, מאפשר רמת חיים ברווחה כלכלית ואף חיי פאר ביחס למערב, מגורים בבתים גדולים עם משרתים, בתי ספר פרטיים לילדים והאפשרות לחסוך במהלך התקופה.
ארה"ב איננה ממוקמת השנה במקומות הראשונים אולם היא עדיין בראש רשימת היעדים, כאשר הערים המועדפות ביותר עבור העובדים הן הונולולו (מקום 28 ברשימת הערים בעולם), סן פרנסיסקו (מקום 29) ובוסטון (מקום 36).
סין מהווה כיום מדינת יעד אסטרטגית עבור השוק האמריקאי ועל כן חברות רבות מנסות לשדל עובדים להעתיק את מקום מגוריהם לסין, אולם זה אתגר לא פשוט. על פי נתוני דו"ח מרסר העיר שנגחאי ממוקמת במקום 95 ברשימת הערים, בייג'ין במקום 109 וצ'אנדו במקום 127.
חברת מרסר ממליצה לחברות המבקשות לשלוח עובדים לרילוקיישן מטעמן, לייסד שני מודלים של שכר לעובדים הנשלחים אל מעבר לים: האחד הוא פרמיום יוקר, הכולל תגמול על המעבר לעיר אחרת בהתאם ליוקר המחיה באותה עיר. השני הינו פרמיום מוביליות, המפצה את העובד על הקשיים הכרוכים בהעתקת מקום המגורים לעיר חדשה, בה יהיה לו קשה מבחינה גיאוגרפית ותרבותית. המודל הזה בעצם נועד להבטיח פיצוי הולם למי שמעתיק את מקום מגוריו לעיר יקרה ובפרט יקרה יותר מזו בה הוא מתגורר, והשני נועד לתת תמריץ לעובדים שמתבקשים, במסגרת העבודה, להעתיק את מקום מגוריהם ליעד לא כל כך אטרקטיבי.
