עומד מול המראה ומתלבט. מכופתר עסקי או ספורט אלגנט? להוריד את זיפי ה-3 מילימטרים או שאולי אותו זקן עדין דווקא מותיר רושם מאוד עכשווי ואופנתי? ובכלל, מה לעשות עם השרשרת הזו שאני כל כך אוהב? אני לא באמת מוכן להוריד אותה רק על מנת שהמראיינת תשייך אותי למגזר הנכון. פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו באותן התלבטויות כמו לפני דייט. האנלוגיה בין התחומים אינה מסתכמת דווקא בתחום הלבוש וההופעה, אלא באה לידי ביטוי גם בתחומים רבים נוספים. על כך ארחיב ברשימה זו וכמובן שקל לי יותר לנסח זאת בלשון זכר.
בדייט, כמו בריאיון למקום עבודה חדש, אתה רוצה להרשים, לעבור מסך, להמשיך את התהליך הלאה, לבדוק ולהתרשם. עד כמה אתה צריך להיות באמת אתה ועד כמה נדרש ממך לשחק משחק כדי לעבור את אותו סינון ראשוני ולהגיע לדייט שני ושלישי? כנראה שבדיוק כמו בחיים, התשובה תלויה בשאלה היסודית – מה אתה מחפש?
האם זה הטנגו הנכון?
הבה נניח לרגע שהחברה בה הנך מתראיין מקפידה על קוד לבוש עסקי מחוייט ומעונב, ואתה אחד כזה שדי מתחבר לרוח דמותו של נזיר טיבטי עם לבוש קליל, מרושל ואוורירי שמתאים יותר לטרק בהרי ההימאליה. האם במקרה זה באמת כדאי לך לשחק את המשחק המעונב בראיונות ולסבול אחר כך תקופה ארוכה במקום שכנראה פחות מתאים לאופי האמיתי שלך? לא בטוח.
אולי זו בכלל חברה מאוד מרובעת בתפיסתה וברוחה והאופי היצירתי והעגול שלך, ייראה שם כמו סוג של איום על הסביבה? כן, אתה יכול לשחק משחק יפה בשלב הראיונות, אבל לכל הרוחות – בשביל מה? במילים אחרות, צריך שניים לטנגו אבל מי אמר שצריך את הטנגו הספציפי הזה? בחברת השמה מסוימת ממש ביקשו שאוריד מעט את האנרגייה שאני משדר באופן טבעי, כדי לא להכניס ללחץ את חברת היעד. מעבר לכך שהרמתי גבה על עצם הבקשה, בוודאי שלא נעניתי לה. ישנם גבולות מסוימים של מי אתה ומה המהות שלך, שבעיני אין לעבור ובכל מחיר. נסיונות של לשחק משחק שונה בתכלית מהאופי היסודי הטבוע בך, כנראה שלא יחזיקו מים לזמן רב עבור אף אחד.
אולי בניגוד לדייטים, ששם דווקא כדאי לך לשמור על סוג של עמימות ומסתוריות, בראיונות העבודה תידרש לשפוך מידע וכמה שיותר על עצמך וגם ברגעים שהם לא במסגרת הזמן הרשמי של הריאיון. אתה נמצא בנקודה בה אינך בטוח איזה מידע פועל לטובתך ואיזה מידע פועל לרעתך. לדוגמא, אתה נשאל לגבי שירות מילואים. עבור מקום עבודה אחד שירות מילואים קרבי יהיה לך לרועץ, גם אם אף אחד לא ממש יודה בכך ועבור מקום אחר, שאולי צוות ההנהלה שלו קרבי בעליל, הדבר יהיה סוג של יתרון עבורך. כנ"ל בנושא של ספורט תחרותי או השתתפות בתחרויות טריאתלון. האם המראיינים יראו בתחביב שכזה סוג של יתרון, משום שאתה אדם פעיל ואנרגטי או אולי זו תהיה נקודה לרעתך, כי אולי אתה משקיע יותר מדי זמן בתחביב הספורטיבי שלך?
לא מדברים על חתונה וילדים בדייט ראשון
ולנושא השכר ותנאי ההעסקה. בכלל, שיחות מוקדמות בנושא שכר, מניסיון, הן כמו התמקדות בפוטנציאל הנישואים והילדים כבר בדייט הראשון מבלי להכיר בכלל. נכון, יש כאלו שיאמרו שלשם כך התכנסנו, אבל יהיו גם כאלה שיזכירו ש-Timing is everything.
בעניין הזה קיים סוג של מילכוד 22. אם נניח לרגע שהריאיון הראשון שלך הוא ריאיון של משאבי אנוש ולא ריאיון מקצועי ומן הסתם עולה שם שאלת השכר, הרי שאם תשובתך אינה חופפת בצורה טובה למה שהחברה רוצה או יכולה לשלם, הרי שהתהליך עלול להיפסק בשל כך בשלב מוקדם מאוד. תאר לך שבדייט ראשון, עוד לפני שמנסים להכיר אותך, עיקר המיקוד הוא האם אתה מוכן לנישואים וילדים? אין ספק שהשאלה היא שאלה חשובה, רק שהשלב מוקדם מדי. הרי אם בהמשך יתרשמו ממך ברמה המקצועית, אולי יהיה ניתן למתוח לכאן ולכאן את גבולות ההצעה העסקית או באנלוגיה מעולם הדייטים, תקבל את הצ'אנס גם אם אתה לא עונה במאת האחוזים על ההגדרות הקשיחות הראשוניות.
באופן כללי, קיים דמיון רב בין שני שלבי הפעולה. הרושם הראשוני וההמשך. כולנו בסופו של דבר רוצים להיות אנחנו בלי הצגות ומשחקים מיותרים, אבל העולם האמיתי דורש מאיתנו לפעמים להיות שחקנים. ישנם כאלה שחיים עם הצורך הזה בשלום וישנם כאלה שהדבר כואב בנימי נשמתם. עדיין, לא לנסות ולצלוח בצורה חכמה את שלב הרושם הראשוני, זו גישה שיש בה סוג של הליכה עם הראש בקיר. השאלה עד כמה לשחק ועד כמה לא להיות באמת אתה, תלויה באורך ובפוטנציאל הקשר. אם זו משרה זמנית, שחק בצורה הוגנת ככל שנדרש או באנלוגיה המתאימה – זהו סוג של בילוי לטווח קצר. אם זו משרה שחלמת עליה, אהבת חייך, ככל שתאלץ לשחק יותר ולא להיות באמת אתה, כך גם תסבול יותר. בכלל, כאשר אנחנו אמיתיים, תמיד יהיו כאלה שלא יחבבו אותנו. אבל היי, אלו שישארו איתנו הם גם אלה שאנחנו רוצים להיות איתם. גם בעבודה וגם בחיים.
ברגוע
הקבלה נוספת היא הלחץ שבו אתה מגיע לריאיון או לצורך העניין – מתי בפעם האחרונה היית עם בחורה? האם הפעם האחרונה שהסכימו לצאת איתך לדייט היתה לפני חודשיים וגם אז זה הסתיים באקורד צורם? הפרדוקס הוא שככל שאתה מגיע ממקום רגוע יותר, סיכויי ההצלחה שלך גדולים יותר. כך שאם אתה במצב ממש לא רגוע מכל סיבה שהיא, תעבוד על עצמך בכל דרך אפשרית, כדי להיות שליו בריאיון ולא לשדר את המסר של: או שאני מצליח כאן או שזה יוגדר כאסון במימדים בינלאומיים. כאשר אתה מגיע לריאיון והמסר הגלוי והסמוי שלך הוא 'אני בודק אתכם לא פחות ממה שאתם בודקים אותי', באופן טבעי מצבך טוב יותר. לחץ גם גורם לבחירות לא נכונות ורגיעה, מן הסתם, מניחה אותנו במגרש טוב יותר.
נקודה שונה באופן מהותית בין ראיונות עבודה ודייטים, היא נושא הממליצים ועבר קודם. בנושא הזה דווקא יש לגיטימיות כוללת לפנות אל האקסיות שלך ולקבל חוות דעת עליך לטוב ולרע.
בשורה התחתונה, אם נתמקד לרגע דווקא בקשרים ארוכי טווח, הרי שהשאיפה שלנו היא להגיע למצב של כמה שפחות משחק וכמה שיותר להביע את עצמנו בצורה ישירה ואמיתית. אם קשר מסוים מאפשר לך להיות אתה רק בשעות של לפני ואחרי, כנראה שהקשר לא ישרוד לזמן ארוך. מצד שני, אם ההתפתחות שלך ותחושת ההגשמה העצמית מתחרשת תוך כדי הקשר וברמת היום יום, זהו ככל הנראה קשר בריא שישרוד לזמן רב.
