ארז אלון, מורה למחול ותנועה בריאותית, בוגר תואר ראשון מאוניברסיטת לידס (Leads University) באנגליה, הקים לפני כחמש שנים את 'ארגונומיה בתנועה' – חברה המתמחה בפתרונות לטיפול במכלול בעיות גופניות, נפשיות וחברתיות בארגון – באמצעות תנועה.
ארז אלון: ארגונומיה היא למעשה תחום העוסק בהתאמת סביבת העבודה לעובד. הארגונומיה נועדה ליצור סביבת עבודה נוחה, בריאה ומאוזנת, החל מדאגה לכיסאות נוחים לעובדים ועד להתאמת גובה השולחן, מקלדת, עכבר ועוד. נקודת המוצא היא ברורה: ככל שלעובד יהיה נוח יותר לעבוד כך הוא יהיה פרודוקטיבי יותר. ארגונומיה בתנועה, החברה שהקמתי ושבראשה אני עומד, מרחיבה את התחום לאופקים חדשים. אנחנו מסייעים לעובדים בארגון לשמור על עצמם, תוך פיתוח מודעות למניעת פציעות וכלים לייצר בעצמם סביבת עבודה טובה יותר, נוחה יותר ונעימה יותר והכול – בתנועה. בין החברות איתן הוא עבד ועובד כיום ניתן למצוא ערב רב של חברות ממגזרים שונים וענפים שונים במשק, החל מבנק ההשקעות סיטי-בנק, דרך המוסד לבטיחות וגהות, לרבות חברת החשמל, רשת המלונות 'שיא-הוטל', אפריקה ישראל, אופיר אופטיקה, הפניקס, קיבוץ אלרום, עובדי משכן הכנסת ועוד.
האם אתה מרגיש שחלה פתיחות לנושא של ארגונומיה במרוצת השנים האחרונות?
ארז אלון: זו שאלה מאוד מורכבת. מצד אחד יש כיום הרבה יותר ידע וכן, יש עניין גובר. מצד שני, זה עדיין לא בראש סדר העדיפויות של הארגון. האמת היא שאני מוצא את עצמי המום לגלות עד כמה אנשים בארגון לא מבינים בנושא ולא מתעדפים אותו. אני המום בכל פעם שארגון מעדיף להשקיע תקציב בערב קריוקי במקום בבריאות העובד.
בשנת 2010 פרסם המוסד לביטוח לאומי נתון מעניין: העובדים במשק נעדרים בממוצע 30 ימים בשנה (ימי מחלה מדווחים) כאשר עלות ההיעדרויות מסתכמת ב-2 עד 3 מיליארד שקלים בשנה. נתון אחר שפרסם ה-OECD באותה תקופה מציעה על העובדה שכ-49% מימי ההיעדרויות מהעבודה מפאת מחלה הם כתוצאה מכאבי גב, כאבי גפיים, צוואר וכיו"ב. אם לתרגם את הנתון הזה למספרים, ימי מחלה כתוצאה מכאבים ופציעות גב מתמשכות עולות למשק הישראלי בין מיליארד למיליארד וחצי שקלים כמדי שנה.
ארגונים כן נותנים את הדעת לנושא של ארגונומיה והם מתפארים בעובדה שהם רוכשים מוצרים ומותגים ארגונומיים אבל המשק הישראלי עדיין לא הפנים את תפקידו (אחריותו וחשיבותו) של ההון האנושי. מחקר Fit For Work של ה-OECD מראה ש-49% מקרב העובדים הנעדרים מפאת מחלה – נעדרים למעשה בעקבות כאבי גב. לא ניתן למנוע לחלוטין בעיות אלו אבל ניתן לצמצם אחוזים באופן ניכר. מחקרים ישנים שנעשו בארה"ב מראים יחס עלות-השקעה של 1-6, כלומר כל דולר שהמעסיק משקיע במניעת פגיעות גופניות במקום העבודה מכניס לו 6 דולר בתפוקה.
איך שומרים על הגוף בסביבת העבודה המודרנית?
הכלי הראשוני שתמיד צריך בכל עבודה, שהוא הכי זמין והכי אפקטיבי, הוא הגוף עצמו. אם ארגונומיה רגילה מדברת על התאמת הסביבה לעובד, אני מאמין בלהתאים את העובד לסביבת העבודה. כאן אני שואל בעצם באיזה כושר צריך להיות העובד כדי להתאים לעבודה מסוימת? אם העבודה מחייבת ישיבה ממושכת, אז אני אציע לעובד כלים ומודעות לישיבה נכונה כך שהגוף שלו יוכל להתמודד עם ישיבה ממושכת. אם העבודה כוללת עמידה ממושכת או הרמת חפצים כבדים, אזי אני אתאים לו 'סט כלים' הולמים לדרישות התפקיד.
את הפעילות שלי אני מחלק לשני מישורים מקבילים: האחד הוא מניעה והשני הוא שיקום. בשלב המניעה אני אגש אל העובד ואלמד אותו איך לשבת נכון, איך לעבוד נכון עם 'כלי העבודה' שלו, איך לכוון את הכיסא ואת גובה השולחן ואיך לשים לב לכאבים (שהם אותות אזהרה). בשלב השני, שלב השיקום, אני אמליץ לעובד על סדרת פעילויות הפסקות ותרגילים תוך כדי העבודה, תרגילי הפגת מתחים, טכניקות להתרעננות, טכניקות למניעת ניוון וכל זאת במסגרת העבודה, מבלי לפגוע ברצף העבודה לה הוא מחויב.
המוטו שלי הוא שכל אדם זקוק לפתרון אישי. אין תרגיל אחד שיפתור לכל העובדים את כל הבעיות. אין תחליף לעבודה פרטנית. כיום, כשעובד מתלונן על כאבים בצוואר מיד משנים לו גובה מסך, מחליפים מקלדת, כיסא, עכבר או את השולחן… רק שאף אחד לא בודק האם בעצם ההקלדה הוא לא מחזיק את הכתפיים למעלה. במקרה הזה, לא משנה אלו עזרים יהיו לרשותו, ההרגלים שלו ימשיכו לפגוע בו. כאן רק אדם מיומן בעל מקצוע יוכל לחפש את מקור הבעיה, לאתר אותה ולהציע לה פתרון.
כשנכנסתי לאחת החברות במשק אמרו לי 'כבר הייתה כאן מישהי בעבר והעובדים לא אהבו אותה'. כשחקרתי לעומק גיליתי שהיא העבירה לכלל העובדים שיעור התעמלות אחיד. הבעיה שלה הייתה בגישה, היא הביאה פתרון אחיד לאוסף של בעיות פרטניות. זו נוסחה שאין לה סיכוי! החוכמה כאן היא להתאים פתרונות ספציפיים לצרכים ייחודיים המשתנים מעובד לעובד.
מה המסר שלך לעובדים בארגון?
– אל תעשו הפרדה בין בעיות בטיחותיות לבין בעיות גב. גב תפוס זה תאונה. פריצת דיסק ז\ו תאונה. לכן מניעה וטיפול הן בגדר השקעה לטווח הארוך. אין שום הבדל בין פציעות כמו חרשות, שהיא נכות ואותה מונעים בכל מחיר, לבין פריצת דיסק.
– ניתן לשפר כל מצב גופני על ידי תנועה! זה נכון לגבי עובדים בכל מגזר ובכל תפקיד. החל מעובדי ייצור בתעשייה כבדה דרך נהגים ועד למהנדסי מחשב. מניעה וטיפול בבעיות גב דורשים התייחסות לפן האנושי, לא די בהחלפת חפצים. אני מאמין שאדם שעושה תרגיל פיזי – החוויה שלו הופכת לזכירה יותר ולכן היא מחלחלת עמוק יותרת לתודעה.
– חדר כושר זה מיתוס שצריך להפריך. הוא לא ייעודי לבריאות הציבור. חדר כושר אחרי העבודה לא פותר בעיות בעבודה נ-ק-ו-ד-ה.
– הגוף הוא הכלי החשוב ביותר והראשוני ביותר וחשוב להעביר את המסר דרך הגוף.
תן לנו טיפים כדי שנוכל לעשות זאת בעצמנו
– לעצור לרגע את העבודה: לעצום עיניים ולנסות לסרוק את הגוף לראות אלו אברים חסומים ואלו משוחררים. הרגע הקטן הזה של נשימה עמוקה ושאלה – הגוף כבר ידע לענות. בניגוד לאינטואיציה ראשונית, חוסר תנועה הוא המצב המסוכן ביותר. הגוף מתוון כשהוא לא בתנועה גם בקרב אנשים צעירים!
– ראש פתוח: אם אני צריך לקרוא חומר למה בישיבה? אני יכול לעמוד ולהישען על השולחן, להתהלך במשרד, להרים רגליים, לשבת ישיבה מזרחית, להתרחק מהשולחן…. תטילו ספק! המצב הקיים מסביבכם הוא לאו דווקא אופטימלי. גם אם החברה קנתה לכם כיסא ארגונומי משוכלל, האם הוא מתאים לכם ספציפית? אולי לא. אולי אתם צריך כיסא פשוט מהמסדרון? לכיסאות המפוארים יש משענות בצד, זו יוצרת גבולות ולכן מגבילה אתכם בתזוזה (דוגמה, אי אפשר לשבת ישיבה מזרחים ששומרת על גב תחתון). יש שיחות טלפון או שיחות עם עמיתים שאפשר לנהל תוך כדי הליכה במסדרון, בעמידה ואפילו תוך טיפוס במדרגות. תזמנו לעצמכם את השיונוי / הגיוון הזה במהלך יום העבודה.
– פתרון קצר לבעיה מורכבת: אל תחפשו סט ארוך של תרגילים, אלא סט קצר וממוקד שעונה על הצרכים שלכם. סט קצר הוא פתרון אפקטיבי, חסכני ויעיל.
