עובדים שחוקים לא סתם קמים ונעלמים, יש סימנים, הכתובת שם על הקיר! רק צריך לראות אותה אבל קודם כל – צריך לדעת היכן לחפש.
האם העובד שתמיד דיבר עם עמיתיו ועם לקוחות בקול שליו ורגוע פתאום מתפרץ עליהם בזעם? האם העובד שרק לא מזמן שם דגש על הפרטים הקטנים פתאום מפספס? האם העובד שאתם רגילים לראות מרוצה בחלקו פתאום נראה כועס וממורמר? אם כן, יש לכם עסק עם עובד שפניו אל עבר הדלת.
"כל עובד מתמודד עם מתח", כך טוענת סיסי פאו, יועצת משאבי אנוש בחברת Clear HR Consulting Inc "לפעמים הלחץ הזה הוא חיובי שכן הוא חיוני לעבודה אבל לעתים הוא מזיק. אבל כאשר העובד מתמודד עם מתח במשך תקופה ארוכה וזה הופך אותו לאדיש ומשפיע כושר התפקוד ועל היכולת לקבל החלטות, אזי הוא נמצא בשלב מואץ של שחיקה."
עומסים בעבודה הם גורם מספר אחד לשחיקה בקרב העובדים. דווקא בגלל שהעובד מנסה לעמוד ביעדים שלו ולבצע את המטלות שלו כמה שיותר מהר ובדרך הטובה ביותר ,הוא נתקל בקשיים. לעתים היעדים שהוצבו עבורו הם פשוט לא ריאליים או שלא הועמדו לרשותו המשאבים לעמוד ביעדים. ברגע שהעובד מכיר בעובדה שאין לו סיכוי אז הוא יכול מהר מאוד להגיע למצב של שחיקה שבאה לידי ביטוי בחוסר מוטיבציה עד כדי אפתיה למתרחש סביבו.
כיצד מונעים מעובד שחוק לעזוב את החברה?
כרמלה הופר, יועצת משאבי אנוש בחברת Ancaster, גורסת שמניעת השחיקה במקום העבודה מתחילה בפיקוח על מאסת העבודה. לדבריה: "המנהל צריך לעקוב אחר ההתפתחות המקצועית של העובד ולוודא שהוא לא 'נופל מהרגליים'. המנהל צריך לסייע לעובד במצב הזה במקום להמשיך להפעיל עליו מנוף לחץ. ניתן לספק לעובד משאבים, להזיז את הדד-ליין כדי לאפשר לו זמן או אפילו להעביר משימות למיקור חוץ כדי להקל עליו. גם אם זה כרוך במשאבים שלא התכוונתם להקצות, עצם העובדה שאתם משמרים עובד מנוסה – מהווה חיסכון ולכן זו הוצאה משתלמת."
כדי למנוע שחיקה בקרב העובדים, מנהלים יכולים לעודד את העובדים שלהם לצאת לחופשות מתוכננות ולנצל לפחות 50% מימי החופשה שהצטברו לרשותם בחופשה מרוכזת אחת כדי להתנתק ממקום העבודה, להירגע, למלא מצברים…
גורם נוסף, אמנם שכיח פחות, המקדם שחיקה בקרב העובדים הוא בעיות פרסונליות בין העובד לבין עמיתיו. כאשר העובד איננו מסתדר עם שאר העובדים במחלקה, בין אם זה על רקע אישי או מקצועי, הוא צפוי להגיע למצב של שחיקה מהר יותר. על כן, המנהל צריך להתערב גם במקרים כאלה ולא להתחבא מאחורי הסיסמא: 'אני לא גננת'. ככל שהארגון גדול יותר, כך קל יותר לשמר עובדים טובים שלא מסתדרים עם אנשי הצוות. אפשר להעביר אותם לצוותים אחרים באופן חד פעמי ואפשר לבנות ולפרק צוותים, אד הוק, כך שהעובדים לא יגיעו לכדי מצב של שחיקה בעקבות עבודה אינטנסיבית עם אותם אנשים.
אחד הגורמים הנפוצים ביותר כיום לשחיקה בעבודה הוא מצב תעסוקתי סטאטי. עובדים מתחילים להרגיש תקועים במקום גם אם הם כן מסתדרים עם חבריהם לצוות ואינם קורסים תחת העומס, רק משום שהם עושים את אותו תפקיד במשך תקופה מסוימת והם מרגישים שהם עברו לשלב ה'אוטומט'. עובדים מהסוג הזה יכולים להיות טאלנטים חיוניים לארגון אם הוא ידע לזהות את השחיקה בזמן ולהציע להם הזדמנויות חדשות לפיתוח מקצועי: קורסים, הכשרות, ניוד לסניף אחר ואפילו בניית מסלול לקידום מקצועי. כאשר עובד טוב מתחיל להראות סימני שחיקה כי הוא מבצע את אותו תפקיד למשך תקופה (שנראית לו עצמו) ארוכה מידי, כל שינוי קטן יכול לשפר את מצבו. ניתן לצרף עובד כזה לפרויקט חדש, לישיבות אליהן הוא לא הוזמן בעבר, להצמיד לו עובדים חדשים לצורך חפיפה, להטיל עליו משימוש של כתיבת נהלים או תיעוד פרויקט… כל דבר שינער אותו מהרוטינה השוחקת יסייע לו ולארגון להרוויח זמן.
