בשבוע שעבר הסתיים קורס דירקטורים בן 40 שעות של מכללת כספים בהשתתפות הדירקטורים, המנכ"לים והחשבים בקופות הגמל של איגוד קופות הגמל הענפיות במשרדי קופת הגמל עוצ"מ. הכנס ננעל בפאנל בנושא רגולציה ותפעול בקופות הגמל בשוק תחרותי שבמהלכו הועלו שאלות בנוגע לאופן פעולתם של קופות הגמל בכלל וקופות הגמל הענפיות בפרט בעתיד לבוא וזאת לאור שינויי הרגולציה בענף הגמל.
החשיבות של הניהול הפנסיוני עבור העובדים מצד המעסיק ובאחריות משאבי האנוש בארגון הינה גדולה מאי פעם. בעידן בו הריביות נמוכות, תוחלת החיים גדלה, השונות בגובה דמי הניהול גבוהה וכמות המוצרים ואפשרויות הבחירה רבות – בחירה לא נכונה של אפיק החיסכון יכולה להיות בעלת השפעה רבה על מצבו הפיננסי של העובד בגיל הפרישה.
השינויים בשוק הפנסיוני והקופות הענפיות:
שוק החיסכון הפנסיוני עבר טלטלות רבות בעשור האחרון: ועדת בכר אילצה את מכירתן של קופות הגמל ע"י הבנקים לתאגידים חוץ בנקאיים, חוקק חוק פנסיה חובה, החיסכון הפנסיוני הפך מהוני לקצבתי, ועדיין אנו נמצאים בתהליך של רפורמה בדמי הניהול אותן יכולות הקופות לגבות.
בתוך כל השינויים הנ"ל נוצרו הבדלים משמעותיים בין קופות הפנסיה הישנות לקופות הפנסיה החדשות, כאשר בתווך בניהן נמצאות הקופות הענפיות שמעטים מכירים.
הקופות הענפיות, אינן גוף עסקי אלא גוף ניהולי השייך לעובדים עצמם וככזה אינו פתוח לקהל הרחב. דמי הניהול בו נגבים לצורך תפעול בלבד ובניגוד לקופות הפרטיות, הקופות הענפיות הינן גוף ללא מטרות רווח, מה שגורר דמי ניהול נמוכים משמעותית. קופות ענפיות לדוגמה הינן הקופות של התעשייה האווירית ואף קופות של עובדי עירייה כמו זו הקיימת בעיריית תל אביב.
הבעיה הגדולה של הקופות הענפיות היא בכך שהן קופות סגורות למצטרפים מחוץ למפעלים הנ"ל. הם מאגדים מקבץ עובדים ואינן פתוחות לכניסת של חוסכים חיצוניים, במקביל הרגולציה עליהם גוברת בעוד אחוז דמי הניהול של הקופות הפרטיות יורד ומוגבל בגלל הרגולציה, מה שתיאורטית מצמצם את הפער בניהן.
פאנל רגולציה ותפעול בקופות הגמל בשוק תחרותי
את הפאנל הנחה מלכיאל רחמים והשתתפו בו: רו"ח ישראל ברון – יו"ר איגוד קופ"ג הענפיות (ראשון משמאל) , רו"ח דורון שורר, ממונה ומנהל אגף שוק ההון באוצר בעבר, ונשיא איגוד קופות הגמל הענפיות היום (שני משמאל), רו"ח בשאר קאסם, מנהל מחלקת קופות הגמל באוצר בעבר (ראשון מימין), ועו"ד גלעד בכר (שני מימין).
 |
כיצד אתה רואה את שוק החיסכון הפנסיוני בכלל עם דגש על שוק הגמל וההשתלמות ב-5 וב-10 השנים הקרובות לאור השינויים שדובר עליהן כעת?
דורון שורר פתח את הפאנל עם תשובה לשאלה: "אם אנו מסתכלים בהסתכלות מקרו על עולם הפנסיה אנו יכולים לראות כמה גורמים משפיעים למה שיקרה בעתיד." והמשיך לפרט את הגורמים הבאים:
- המשבר הכלכלי – שלו השפעה גדולה על יכולת ההשתכרות של אנשים.
- ירידת הריבית – שעל פי ההנחות הסבירות הגופים המשקיעים מתקשים להשיג תשואות הולמות על ההשקעה, בנוסף גיל הפרישה וההפרשות נשארות קבועות, מה שאומר שאין שום סיכוי שאנשים צעירים יצליחו להשיג את הפנסיה לה הם מצפים.
- גידול בתוחלת החיים – כבר עכשיו הצפי הוא כי תוחלת החיים של האנשים הנולדים כיום צפויה להיות גדולה ממאה שנים.
- קיצור תקופת העבודה – עבודות נעלמות, מה שגורר תוחלת עבודה קטנה (ה.ע – קיצור שנות העבודה בפועל בגלל חוסר התאמה ו/או הכשרה לקריירה שנייה)- מה שמגדיל עוד יותר את הצורך בפנסיה מוקדמת לסיפוק צרכים.
לכך, ע"פ דורון, יש להוסיף את הגברת השקיפות והרגולציה, ומתקבל המצב בו הקופות יתקשו לספק את הצפיות של הלקוחות בעתיד.
בכל מקום בעולם בו יש פנסיה הוא מוגדר כהסכם חברתי בין: המעסיקים, הממשלה והציבור. ע"פ דבריו של דורון: "במרבים המדינות נוצר שיווי משקל בין שלושת הגורמים, בישראל נוצר מצב בו שיווי המשקל נוטה יותר ויותר לאחריות היחיד. המצב הנוכחי לא יכול להמשך לאורך זמן והוא יתפוצץ – מה שיוביל לשיווי משקל חדש בעולם הפנסיוני".
"הדבר השני הוא שכתוצאה מתהליכי המקרו והמיקרו במדינת ישראל המוצרים הקיימים (ה.ע – בשוק הפנסיוני) אינם מספקים ובשלוש-ארבע השנים הקרובות יצאו מוצרים פשוטים ולא מורכבים חדשים שניתן יהיה להתאים לצרכן הסופי בשיווק ישיר ומבוססים על חלוקת סיכון קבוצתית, על בסיס תקנון, וכתוצאה מכל הדברים האלה, קופות הגמל הענפיות יפרחו ויצמחו והם יהיו הבסיס עליו יורכב העולם החדש".
האוצר טוען שקיימות קופות ענפיות שמנוהלות במקצועיות פרופר כאשר יש להן אחיות שאינן מנוהלות בכלל לפי ממשל תאגידי ומפרות כל הזמן הוראות הרגולציה. האומנם?
גלעד בכר: "בעקבות המחאה החברתית הגיעו אלי שלוש התארגנויות שונות שמטרתם הקמת קופה חברתית שהמודל שלהם הוא קופה ענפית בסופו של דבר, אולי שלא בידיעתם".
גלעד המשיך לפרט על ההבדלים בין הקופות הפרטיות לקופות הענפיות ובין השאר שם דגש על הבדלי הרגולציה ההדוקה יותר על הקופות הפרטיות בהשוואה לקופות הענפיות, מה שגורר חשש מצד המשקיעים הפרטיים (בעלי הקופות) שנובע מסיכון ההון האישי, וכן מסיכון המוניטין (סיכון השם האישי) שכן הקופות הפרטיות אינן יכולות להרשות לעצמן כתבה בעיתון שקיבלו קנס על הפרה של החוק (מה שיפגע פחות בקופות הענפיות) ולכן ההוצאה על שמירה על הרגולציה גדולה יותר.
מעבר לכך גלעד אינו רואה הבדל אמיתי ברמה של הסיכון הרגולטורי ולכן מאמין כי טענה זו אינה מדויקת.
לבסוף ייעץ גלעד למשתתפי הקורס כי למרות שהחוק מאפשר הקלות לקופות הענפיות, אין סיבה להיצמד למינימום המותר בחוק וניתן לעשות יותר מזה וזאת לאור כך שמבחינת שוק ההון הקלות אלו הם מבחינת פוליטיקה ולא דבר ענייני וכן כי, בהתאמה, ביצוע תהליכי התשאול של האוצר ושוק ההון על מול הקופות הענפיות היא פרטנית, כפי שנהוג בתחקירים של אותם גופים על מול הקופות הפרטיות.
כיצד תשפיע הרפורמה בדמי ניהול על התחרות בין הקופות הענפיות לבין הקופות העסקיות? הרי דמי ניהול מקסימאליים בקופה עסקית ירד ל-1.05% (1.1% בשנת 2013) שהם מאוד קרובים לחלק מהקופות הענפיות.
ישראל ברון פתח את הדיון בנושא ההשפעה העתידית הצפויה של התחרות בין הקופות הפרטיות וצמצום היתרון של הקופות הענפיות באומרו כי: "השינוי באחוזים אותם ניתן לגבות היא מבחינת חסרון יחסי, אך זהו לא הדבר היחיד שמאפיין ומעניק יתרון לקופות הענפיות".
כדוגמה ציין ישראל את אי התלות בגורמים נוספים כגון קופות החיסכון, הצורך בהפרשת דיבידנדים ועוד, למעט התלות בעמית! וזאת בגלל שאין בקופות הענפיות עניין ברווח. ישראל הוסיף ואמר כי: "אנו מתנהלים על מול הוצאות בלבד, כאשר בקופות שאינן ענפיות יש עבודה עבור רווח, ועדיין פער של חצי אחוז ביננו לבין הקופות האחרות – זהו עדיין הבדל גדול מאוד."
לבסוף ציין ישראל: "דמי הניהול אינם הדבר היחיד שיש להסתכל אליו, רמת השירות והזמינות אצלנו גדולה מזו של הקופות הפרטיות".
לדבריו של ישראל הצטרף גם רו"ח בשאר קאסם והוסיף בהתייחסותו בנוגע לרפורמת בכר כי המחשבה מאחורי אותה רפורמה הייתה כי כוחות השוק יובילו להוזלה של דמי הניהול, אך עצם המכירה של הקופות הביא לתוצאה הפוכה – חוסר תחרות ומחיר יקר (בצורת דמי ניהול גבוהים) לעמיתים.
בשאר: "ומה המצב היום – ישנו אבסורד – הקופות הפרטיות יכולות לקחת לקוחות מהקופות הענפיות, אך המצב ההפוך אינו אפשרי ואפילו רק בגלל שיכולות השיווק מוגבלות על מול דמי הניהול הנמוכים והגברת הרגולציה". כלומר, לטענתו של בשאר, גם אם החוק היה מתיר כניסת לקוחות שאינן עובדים לקבוצה המאוגדת, היה צריך במקביל להקצות לכך כספים לשיווק. הקופות הענפיות גובות דמי ניהול עבור ההתנהלות עצמה ולכן היה צריך להצדיק את ההוצאה השיווקית.
דורון שורר הוסיף לדברי השניים: "אחד מנושאי הפשע הוא העברת הקופות מהבנקים לפרטיים וזאת בגלל שקופות הגמל שייכות לעמיתים ולא לבנקים – ולכן, נעשתה פה גנבה של 10 מיליארד שקל מהעמיתים! האוצר 'השכיל' להבין שבהסכמים של מכירת הקופות ע"י הבנקים לא מדובר על מכירה אלא העברה בלבד!"
דורון הוסיף ופרט כי אם רוצים שינוי כעת צריך לעשות שינוי מבני, הגבלת דמי הניהול לא תגרור שינוי משמעותי בפעילות או ברווחיות הקופות. "הורדה ל-1.05% רק תגרום לבינוניות וחוסר תחרות – 2% מאפשר לתת קופה אחת שתיקח 1.5% בגלל שהשירות שלה טוב מזה של האחרות בעוד שירות באינטרנט בלבד בקופה אחרת תגרור דמי ניהול של 0.5% בלבד. המגוון הזה לא יהיה קיים יותר".
כלומר, על פי דורון, פתיחת התחרות הייתה יכולה להביא לתוצאות טובות יותר מהורדת דמי הניהול.
נשמעת לאחרונה הטענה כי לאור הרפורמות שהוביל האוצר בשנים האחרונות לרבות תיקון 3 שהפך את כל הכסף הנכנס לקופות ולקרנות הפנסיה לקצבתי – ענף הגמל דועך ואין לו עתיד וכל התחרות בתוך הענף היא בעצם על ניוד ממקום למקום אצל אותו מוצר "קופת גמל". מה לדעתך הצעדים הנדרשים להחייאת ענף הגמל?
ראשון פתח דורון שורר באומרו: "כל עוד האוצר לא ירצה תחרות בענף הגמל – לא יהיה פתרון, אלא אם הציבור הרחב יצביע ברגלים, מה שעוד יותר קשה". דורון המשיך ופירט כי אם האוצר ירצה בתחרות ניתן לפתוח מוצרי גמל חדשים ושונים. לדעתו של דורון יש לפתוח את הדלת לקופות חדשות ולהרחיב את האפשרויות בקופות הקיימות. • צריך להשתחרר מבעלויות בעייתיות. • צריך לשפר את הקריטריונים של בעלי תפקידים. • יש לפתוח את סביבת העמיתים הזכאים לקופות הענפיות.
דורון סיכם את דבריו באומרו: "כל קבוצת אנשים שרוצה להתאגד ולהקים קופה ענפית, מקצועית או אזורית שיתנו את האפשרות – וזה הסיכוי היחיד להורדת דמי הניהול וכל שאר הדברים הם כוסות רוח למת".
בשאר קאסם חיזק את דבריו של דורון: "לדעתי הלחץ שמגיע מהציבור יביא את פתיחת הקופות הענפיות כפי שמדברים פה. אבל יש עוד הרבה צעדים שצריכים להיעשות, ובסוף יתקנו את זה".
לסיכום הסכימו המשתתפים בפאנל כי פתיחת הקופות הענפיות לציבור רחב יותר היא פתרון שיטיב עם הצרכן הסופי, וכי מדובר רק בעניין של זמן עד שהדבר יקרה.
למידע נוסף על קורס הדירקטורים של מכללת כספים – לחץ כאן!
