חברות ועסקים הנמצאים במצוקה כלכלית, מבצעים לרב תכנית התייעלות בה מפוטרים עובדים רבים, לצורך איזון כלכלי. במקרים אלו מפוטרים פעמים רבות עובדים טובים ומסורים, שהעסק לא באמת מעוניין לפטרם. כך ששני הצדדים, הן העובד והן המעסיק, מפסידים מתכנית זו.
בנוסף לכך, למרות שבעת פיטורים קיימת חובת השימוע, גם כשמדובר בפיטורי צמצום וגם במגזר הפרטי, הפסיקה קובעת כי פיטורי צמצום או פיטורי התייעלות, מקימים חובת השימוע מוגבלת. כלומר גם אם לא ניתן שימוע, בית הדין לא יבטל בכל מקרה את הפיטורין שנעשו, או יפסוק פיצוי כספי על כך.
על מנת לפתור בעיה זו, הוקמה קרן לסיוע למפעלים במצוקה הנמצאים במשבר, וקיים חשש ממשי לפיטור עובדיהם.
הפחתת דמי הבראה בשנת 2009 הולידה קרן סיוע בשנת 2016
קרן הסיוע הוקמה באמצעות הפחתה בכספי דמי ההבראה של עובדים, שיושמה בשנת 2009 בימי השיא של המשבר הכלכלי העולמי. אז התקבלה החלטה להפחתה זמנית בדמי ההבראה של העובדים, על מנת לסייע בהתמודדות עם השלכות המשבר שפקד את המשק. העובדים ויתרו על מחצית מדמי ההבראה על מנת להגדיל את החיסכון הלאומי ולשם הקמת קרן הסיוע למפעלים במצוקה. מאז, התנהלו דיונים במגוון דרגים, אך עד כה לא הושגה הסכמה על מנדט הקרן.
הפחתת דמי ההבראה חלה בשנים 2009 ו-2010, ועד ליום 31.12.2010. על פי ההסכם דאז, מחיר יום ההבראה פחת בשיעור של 50%, כך, שסכום דמי ההבראה ששילם המעסיק בתקופה זו פחת בשיעור של 50%. לפיכך, סכום דמי ההבראה בשנת 2009, בהתאם להסכם הקיבוצי, פחת מסך של 383 ש"ח ליום הבראה לסך של 191.50 ש"ח ליום הבראה. בנוסף, עובד אשר שולמו לו דמי הבראה, כולם או חלקם, בשנת 2009, לפני מועד תשלום משכורת חודש יוני 2009, לא שולמו לו דמי הבראה בשנת 2010.
לא על קרן הצבי
הבוקר הודיעו שר האוצר משה כחלון, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ומנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, שהגיעו להסכמות באשר למטרות הקרן ואופן פעולתה, תנאי הזכאות לסיוע וסוגיות נוספות, וכי בראש הקרן יעמוד מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד.
בקרן הסיוע למפעלים במצוקה יש כיום כ-100 מיליון שקלים והיא עתידה לכלול מאות מיליוני שקלים נוספים. הקרן תפעל להצלת מפעלים שנקלעו למשבר בטרם יחלו בפיטורי עובדים. הקרן מיועדת להצלת עובדים באזור הפריפריה, על מנת לבצע שימור של מאות משרות, והצלת פרנסתם של עובדים רבים באזורים הללו.
דרכי הפעולה של הקרן יתבססו על מינוף הידע והיכולות של גורמים פרטיים לשם גיבוש תכניות הבראה איכותיות וברות פוטנציאל צמיחה למפעלים אשר נקלעו למשבר. בין תנאי הזכאות להגשת הבקשה לקרן: ותק פעילות של למעלה מ-3 שנים, העסקה של לפחות 20 עובדים בעסק, ואי יכולת לקבל הלוואות מקרן ההלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים. מקורות הקרן יועמדו לרשות משקיע חיצוני או בהעדרו, עבור בעל העסק, ויהיו בכפוף לגבייה בפועל ולמקורות הקרן, לפי חוק ההתייעלות הכלכלית. בימים אלו הגורמים המקצועיים של הקרן בודקים מספר מפעלים הזקוקים לסיוע, ביניהם גם חברת תעשיות מתכת שתולה שבגליל המערבי.
לדברי שר האוצר משה כחלון הקרן באה לסייע למפעלים במצוקה בפריפריה ותוכל למנוע פיטורים של מאות עובדים באזורים בהם לכל משרה חשיבות עליונה. עוד כחלון מוסיף: "אנחנו נסייע למפעלים הללו ביצירת תכנית התייעלות שתעמיד אותם בחזרה על הרגליים בכדי שלא יקלעו למצוקה חוזרת. הקרן הוקמה כבר לפני שנים רבות ולא נעשה בה שימוש ואני שמח שכעת בכוחות משותפים הצלחנו להחיות אותה."
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר: "הצלת המפעלים משמעותה שימור מאות משרות והצלת מטה לחמם של עובדים רבים באזורי הפריפריה. אני רוצה להודות מקרב לב לשר כחלון ולמנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד על שילוב הידיים והדיון הפורה שאפשר לנו להגיע להבנות בנושא חשוב זה. יחד, הבאנו בשורה לעשרות מפעלים ולאלפי עובדים שיוכלו להתפרנס בכבוד. הפעלת הקרן היא צעד חשוב לצמצום הפערים בחברה תוך חיזוק פריון העבודה במשק".
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "אני שבע רצון מכך שהקרן מגשימה סוף־סוף את יעדיה לטובת מפעלים במצוקה. בימים אלו של נסיגה בצמיחה, כאשר נטל הרגולציה מכביד על כתפי התעשייה ומחירי התשומות רק הולכים ועולים, מפעלים רבים עומדים בפני שוקת שבורה ולעיתים אף לקראת סגירה. הקרן למפעלים במצוקה תתן מענה ראשוני אמיתי למפעלים ותשמש כאוויר לנשימה. אני קורא לממשלה להמשיך ולייצר כלים אמיתיים לטובת צמיחת התעשייה והגדלת כמות המועסקים בה, ובמקביל לבצע מספר פעולות שיביאו לאורך זמן להעלאת הפריון הנמוך, שהוא בעצם הבעיה האמיתית של הכלכלה הישראלית".
