ג'ינה ליונס, מנהלת תחום הקריאטיב במותג האופנה J.Crew (הנמכר ב-300 חנויות ברחבי ארה"ב), העניקה ריאיון למגזין Glamour בו היא דיברה בין היתר על התפישה שלה לגבי טאלנטים, איך הם יכולים לחדור לארגון ולהתקדם בו. כאשר נשאלה ליונס מה צריך לעשות כדי להתקבל לעבוד אצלה, הטיפ הראשון שליונס נתנה למתעניינים הוא – לא לשלוח אלי קורות חיים. לדברי ליונס, מסמך קורות חיים הוא נדוש, "משעמם" וכולם עושים זאת אז למה שהיא תהיה כמו כולם? ליונס: "מי שרוצה לעבוד אצלי שלא ישלח לי קובץ קורות חיים. במקום זה אפשר לשלוח לי דוגמאות של עבודות מרשימות או מכתב אישי מרתק שמצליח לשכנע אותי למה כדאי לי לתת הזדמנות. קורות חיים זה בית ספר ישן. מי שרוצה לעבוד אצלי צריך להיות מקצועי!" במילים אחרות, קורות חיים לא רק שלא יפתחו דלת לריאיון העבודה הנכסף אלא יסגרו וינעלו אותה בפני המועמד הבנאלי. יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסא ולא מעט תעוזה מהולה בחוצפה, זה מה שיבטיח את הסיכוי לזכות בכמה דקות מזמנה של ליונס.
רוצים לשרוד – היו בלתי ניתנים להחלפה
לדברי ליונס שוק העבודה האגרסיבי שבו אנו לוקחים חלק אינו מאפשר לנו רק לשרוד. להמשיך. לעשות את העבודה יום אחרי יום. לשיטת ליונס, מי שיצליח לשרוד האמת בארגון הוא מי שיהפוך את עצמו לכזה שלא ניתן להחליף אותו משמע גם אם נחפש לו תחליף, לא נמצא. העובד שידע להיות חיוני כל פעם מחדש יבטיח לעצמו ביטחון. זה שהעובד היה טוב אתמול והביא ערך אתמול לא אומר שהוא יישאר להיום או מחר. כדי להבטיח את מקומו היום ומחר, העובד צריך להיות חיוני ולא בר החלפה.
רוצים להתקדם – אל תצאו מנקודת הנחה שמגיע לכם או שהגיע תורכם
לדברי ליונס, אין דבר כזה "הגיע הזמן שלי להתקדם". עובד שניגש אליה ושואל "מתי גם אני אזכה בקידום?" או "מדוע העובד ההוא התקדם ואני לא?" לעולם לא יתקדם. לשיטת ליונס קידום הוא לא דבר שמגיע לעובד כי הוא המתין בסבלנות או כי הגיע הזמן לקדם מישהו. "אנחנו לא יושבים בארגון ומחליטים בצורה שיטתית קבועה והוגנת למי מגיע קידום. זה פשוט לא עובד כך. מי שחושב שהוא מוכן לצעד הבא צריך לבוא ולהגיד: אני מוכן לשלב הבא. מה לדעתך אני צריך לעשות או מה אני צריך ללמוד כדי להשתפר ולזכות בקידום הבא?".
