עובדים ומעסיקים רבים אינם מודעים לאפשרות זו, שכן מרבית החברות במשק נוהגות לתגמל עובדים על פי שכר הברוטו, שהנו השכר המחייב לצורך חישובי פיצויים ו/או דמי אבטלה וכן פידיון ימי חופשה וכו' הנקבעים באופן יחסי.
במתכונת זו העובד מקבל משכורת מובטחת שממנה מופחתים למעשה ניכויי חובה כגון מס הכנסה וביטוח לאומי וכן סכומים המופרשים לקופות גמל מיטיבות, קרנות, ביטוח פרטי, חסכונות ועוד.
אולם במקרה בו שני הצדדים, המעסיק והעובד, מעוניינים לקבוע שכר עבודה נטו, הם רשאים לעשות כן מכוח פסיקה שנתקבלה בבית הדין הארצי לעבודה.
בפסיקה זו קבע בית הדין לעבודה כי "דרך המלך לקביעת שכרו של עובד הוא שכר 'ברוטו', ממנו מנוכים תשלומי החובה שבחוק ועל פיו נקבעות זכויותיו. עם זאת, הצדדים רשאים להתנות על מתכונת זו ולקבוע הסדר שונה של 'שכר נטו', לפיו תשלומי החובה המתחייבים משכרו של העובד חלים על המעסיק ומשולמים על ידו"*.
מכאן עולה כי במקרה בו נתקבלה הסכמה בין העובד למעביד לשלם את המשכורת בערכי נטו, יש להתייחס לסוגיות הבאות בעת ניסוח הסכם העבודה:
- האם תנאי העסקה בשכר נטו מחייבים את המעסיק לשאת אך ורק בהוצאות שהחוק מחייב (כמו מס הכנסה וביטוח לאומי) או שעל המעסיק אף לשאת בהוצאות מיטיבות לדוגמה קרנות גמל?
- האם קביעת שכר עבודה בערכי הנטו מתייחסת לשעות העבודה המסוכמות או שהוא מתייחס גם לשעות נוספות (לרבות סופי שבוע וחגים). חשוב לציין שבמקרה כזה מדובר במדרגת מס גבוהה יותר (בצורה משמעותית) ממדרגת השכר הבסיסית. צריך להגדיר בהסכם העבודה האם נטל זה יוטל על שוב המעביד או על העובד.
- האם שכר המינימום יכיל רכיבים שונים כגון הוצאות נסיעה, אחזקת רכב, הוצאות טלפון ועוד.
מה קורה בעת מחלוקת בין עובד למעביד סביב מודל השכר שסוכם – ברוטו או נטו?
היות שהכלל הוא כי התשלום לעובד נעשה בערכי ברוטו, במקרה של מחלוקת נטל ההוכחה רובץ על הטוען כי הסיכום היה ששכר העבודה יחושב בערכי נטו.
במקרה שעובד או מעביד מעלה את הטענה כי צורת התשלום שסוכמה היא תשלום בערכי נטו- עליו להוכיח כי צורת התשלום בפועל אכן התקיימה על פי מודל תשלום שכר נטו, תוך הסתמכות על תלושי שכר המשקפים מודל זה.
במילים אחרות, אופן ההתנהגות בין הצדדים בפועל מהווה את אחד הסממנים המשקפים את תוכנה של ההסכמה ביניהם ככלי פרשנות עיקרי. כמובן שבמקרה בו קיים הסכם עבודה אישי ובו מצוין במפורש כי שכר העבודה נקבע בערכי נטו – הרי שהסכם זה לכשעצמו מהווה הוכחה בבית הדין לעבודה.
מכאן עולה כי תשלום שכר עבודה בערכי הנטו הינו חריג, אולם מותר על פי חוקי העבודה במדינת ישראל. מודל זה משמש בין השאר מעסיקי עובדים זרים ועובדי קבלן מענף הבנייה, הניקיון והשירותים. יש לציין בהקשר זה כי מודל שכר זה מחייב דיווח לרשויות המס.
נושא דיני העבודה סבוך ומורכב, ודורש התעדכנות שוטפת. בכנס דיני עבודה שייערך בסוף החודש ניתן יהיה ללמוד על יחסי עובד מעביד ומתכונות העסקה שונות בהרצאתו של עו"ד אילן שטאובר.
על מודלים שונים של שכר, השימוש הנכון בהם והיתרונות והחסרונות בהפעלת כל מודל שכר ניתן יהיה ללמוד בהרחבה בכנס שכר והטבות שייערך במקביל בכנס דיני העבודה במסגרת הפנינג משאבי האנוש.
