רק לאחרונה דיווחנו לכם כאן באתר על היוזמה החדשה שאותה מוביל ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, לצמצום פערי השכר בין העובדים לעובדות במשק (לכתבה תחת הכותרת בריטניה: "חוק חדש מאיים להילחם בפערי שכר בין נשים לגברים" לחץ/לחצי כאן). לכן תוצאותיו של המחקר החדש מותירות אותי אישית קצת מופתעת. על פי המחקר של Great Place to Work® Institute, שתוצאותיו פורסמו באתר משאבי אנוש HR Grapevine, כ-91% מקרב הגברים אינם חשים שיש אפליה לרעת נשים ו-87% מקרב הנשים אינן חשות מופלות לרעה.
מריאנה רוץ', מי שעומדת בראש תחום המחקר ב- ,Great Place to Work מנסה לשפוך אור על התופעה הבלתי מובנת שבה פערי השכר בין המינים בולטים בכל מדינה ומדינה ושיעור התביעות של נשים סביב סוגיות אפליה שונות (הורות, לידה, טיפולי פוריות וכיו"ב) נמצאים בעלייה ובכל זאת נשים אינן חשות מופלות לרעה בשוק העבודה.
מריאנה רוץ': "נשים שהשתתפו במחקר הן בעלות אמונה גדולה יותר בהנהלה והן הרבה יותר מחויבות לארגון ביחס לגברים. נשים באופן כללי נוטות להעריך יותר ספקטרומים של העבודה שלהן והן מתלוננות פחות ונוטות פחות להביע חוסר שביעות רצון מהעבודה."
מריאנה רוץ' קוראת למנהיגים במשק לשנות את מדיניות ההנהגה ולהפוך את מקומות העבודה להרבה יותר ידידותיים-לנשים שכן התרומה שנשים מביאות כיום לארגון היא אדירה. כשדייברסיטי נחשבת לאחד הפרמטרים החשובים להצלחת הארגון, הנהלה צריכה לשאול איך הופכים את הארגון להרבה יותר פרו-נשים גם אם הן לא מתלוננות על אפליה (ועל פערי השכר שמהם לא ניתן להתעלם) ואולי בדיוק בגלל זה. כי נשים נותרות נאמנות לארגון וממשיכות לבטוח בהנהלה הבכירה חרף העובדה שהן סובלות מפערי השכר בין המינים, מה שאומר שהנהלה שמשקיעה בנשים מבטיחה לעצמה ציבור עובדים חזק, יציב ונאמן יותר לאורך כל הדרך.
על כן, המלחמה בפערי השכר בין המינים לגרסת רוץ' היא לא מלחמה של גורמים פוליטיים, תנועות חברתיות וכמובן של הנשים עצמם אלא זו צריכה להיות מלחמתם של ארגונים במשק.
