הורים לשלושה ילדים התגרשו והאם עזבה את ביתו של הבעל (בבניין מגורים יוקרתי). הילדים נמצאים במשמורת משותפת, דהיינו שבוע אצל האם ושבוע אצל האב, ולכן האישה איננה זכאית למזונות.
אולם האישה, הסובלת מאנורקסיה קשה שכרוכה לעתים באשפוז, פנתה אל בית המשפט בבקשה שיפסק לטובתה מזונות על מנת שתוכל לשמור על רמת החיים אליה הורגלו הילדים. לטענת האם, הילדים הורגלו למסגרת חיים גבוהה בהרבה מזו שהיא יכולה לספק להם. משכורת האב, העומדת על 50,000 ₪ בחודש, אפשרה למשפחה להתגורר בבניין דירות יוקרתי, לשלוח את הילדים לחוגים וליהנות מרמת חיים גבוהה. כעת, כששכרה עומד על 7,500 ₪ בלבד, היא איננה יכולה לתת לילדים את רמת החיים אליה הורגלו ואשר ממנה הם נהנים בבית האב.
האב טען להגנתו כי אשתו סובלת מהפרעות אכילה קשות ובשל כך היא מתאשפזת בבתי חולים חדשות לבקרים. לכן, לטענת האב, הוא זה שמשגיח על הילדים במרבית הזמן והיות שהילדים נמצאים במשמורת משותפת, הוא אינו חייב לשלם לגרושתו דמי מזונות. האב אף ניסה להציג תמונת מצב אחרת בה הוא משתכר למעשה פחות מ-50,000 ₪ בחודש. האב עוד הוסיף וטען כי אשתו משתכרת יותר מ-7,500 ₪, אך היא מסתירה זאת מבית המשפט.
בית המשפט פסק כי "המניפולציות" שהאב ניסה להפעיל כדי לגרום לבית המשפט לחשוב שהוא משתכר פחות ראויות לביקורת קשה. לאב יש יכולת כלכלית גדולה משל האם בכ-15% בשל פערי ההכנסה וזה יוצר מצב של חוסר סדר וחוסר איזון עבור הילדים.
השופט לעינייני משפחה בבית משפט השלום בירושלים, דניאל טפרברג, פסק לטובת האישה. בתוך כך השופט מתח ביקורת חריפה על האב, שניסה להוריד את שכרו באופן מלאכותי לאחר שהתביעה הוגשה. בפסק הדין נכתב: "התרשמותו של בית המשפט היא שהאב הפחית בכוונה תחילה את שכרו כדי להפחית את תשלום המזונות… התרשמות בית המשפט היא, כי נעשו מניפולציות בשכר על ידי האב לצורך הליך המזונות".
בית המשפט הכריע: פער ההכנסות בין ההורים עצום. לאחר הגירושים, האב יכול להרשות לעצמו "לפנק" את הילדים ברמת חיים גבוהה במיוחד בעוד האם אינה יכולה עוד לספק לילדיה רמת חיים זהה או אפילו קרובה. השופט טפרברג הבין ללבה של האם, שאינה יכולה לספק לילדיה רמת חיים גבוהה כמו זו שמספק להם האב, וציין כי יש לשאוף למיתון הפער בין שני הבתים. לשם כך, נפסק כי האב ישלם לגרושתו דמי מזונות בסך של 5,625 ₪ כמדי חודש על מנת לאפשר לה רמת חיים גבוהה יותר.
