פסח מתקרב ועובדים רבים מצפים לראות איזה שי הם יקבלו השנה לחג. מנהלי משאבי האנוש יודעים היטב שעובדים שיהיו מאוכזבים משווי השי ישתפו את תסכוליהם ברשתות החברתיות.
בה בעת, עובדים שכן יהיו מרוצים עשויים לשתף ברשתות החברתיות את הערכתם למעסיק ולמקום העבודה שלהם. במילים אחרות, ערכו של מותג המעסיק בתקופת פסח וראש השנה עולה או יורד ביחס ישר לשוויו של השי לחג.
האם כל מעסיק מחוייב לתת שי לחג? החוק לא מחייב מעסיקים להעניק לעובדיהם מתנה בחגים, למעט במקרים של נוהג קיים שהשתרש, ובמקרים של הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.
במילים אחרות, אם המעסיק נהג לתת שי לחגים לאורך תקופה ארוכה, מדובר בנוהג, וכאשר יש נוהג הוא הופך חובה. המשמעות היא, שמעסיק שנהג לתת שי לחג במשך שנים, מחוייב על פי החוק להמשיך לתת את השי.
מעסיק שמחליט לאחר שנים של הענקת שי להפסיק את הנוהג ולא לתת שי לחג, עלול למצוא עצמו מול עובדים שמתלוננים על הרעת תנאים.
אשר להסכמים קיבוציים וצווי הרחבה: במקומות עבודה שיש בהם הסכמים קיבוציים, החובה להעניק מתנות בחגים מעוגנת בהסכם הקיבוצי, ומקומות עבודה שכלולים בצו הרחבה, מחוייבים גם הם להעניק שי לחג.
זאת ועוד, על פי הפסיקה, מי שזכאי לשי לחג, לא בהכרח חייב להיות מי שעובד באותה תקופה. לדוגמה, ארגונים שמעניקים שי לחג מחוייבים לתת את השי גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה. מעסיק שמונע את השי לחג מיולדת עלול להתבע על אפליה.
מעסיקים שמעסיקים עובדים בחלקי משרה, יכולים לתת שי לחג בשווי נמוך יותר, המותאם לחלקיות המשרה.
בימים אלה יש יותר ויותר עובדים שעובדים באופן חלקי במתכונת פרילנס וכשכירים במשרה חלקית. עובדים אלה יקבלו שי לחג על פי חלקיות המשרה שלהם כשכירים.
עובדים שעתיים מקבלים את השי כסכום כסף שמחושב על פי מספר השעות החודשיות שבהן הם הועסקו בממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחג.
עובדים המועסקים במשרדים ממשלתיים זכאים לקבל מתנה כספית בתנאי שהועסקו במשרה מלאה בתחילת החודש שבו חל ערב החג.
עובדים רבים מועסקים כיום באמצעות קבלני כוח אדם. מדובר במגוון רחב של מקצועות, ולא רק בעובדי ניקיון ושמירה כפי שנהוג לחשוב.
במקרים מסויימים, קבלן כוח אדם מחוייב להעניק שי לחג לעובדים, ביחס ישר לשי שמקבלים העובדים שמועסקים בהעסקה ישירה על ידי מזמין השירות.
קבלן שימנע מעובדיו לקבל שי בעוד שהעובדים שעובדים בהעסקה ישירה כן מקבלים את השי, עלול להתבע ועובדיו יכולים להגיש נגדו תלונה ביחידת האכיפה והוא יאלץ לשלם קנס של כ-35 אלף שקלים.
לאחר הגשת התלונה נגד הקבלן, עלול גם מזמין השירות להיחשב כמי שהפר את החובה, ולכן גם הוא עלול לספוג קנס של כ-35 אלף שקלים.
מתנה לחג היא הטבה שמחוייבת במס הכנסה. המשמעות היא שעל העובד לשלם מס הכנסה עבור מלוא השווי של מתנת החג. זה אמור גם לגבי שווי תלושי השי.
אף על פי שהחוק לא מחייב את המעסיק לשאת בנטל המס עבור המתנה, מעסיקים רבים נוהגים לקחת על עצמם את עלות המס.
