ישראל יוגב
ישראל יוגב, מנכ"ל משותף בחברת יישום אנשים ותוצאות, הרצה בכנס GlobalHR על נושא חשוב לכל מנהל בכל דרגה, שאינו זוכה להתייחסות בקורסי מנהלים: Business Acumen.
למושג זה אין תרגום עברי מדויק, אלא חלקי בלבד. הוא מתייחס לחוש עסקי, מיומנויות עסקיות. הכוונה ליכולת המנהלים להכיר דוחות כספיים, להבנה פיננסית וכדומה, הנדרשים כחלק מרתימה להצלחת הארגון.
"חשוב לי להיות כאן בכנס וממרומי גילי לעסוק מעט בחינוך: איך יכול להיות שברוב תוכניות פיתוח המנהלים נושא ה- business acumen בתוכניות הפיתוח המנהלים במקרה הטוב נחשב לnice to have, בעוד הוא חייב להיות ?must". גם כאשר שאל את הקהל מי מיישם את הנושא בתוכנית פיתוח מנהלים בארגונו, התשובה בקרב המצביעים הבודדים היתה ברורה: ברוב החברות אין לו מקום.
בניגוד לחברות הישראליות, בחברות גלובליות החוש העסקי הנדרש ממנהלים הוא כן הכרח וזו כן חובה.
הסיבה שזבה יושב בנושא של גלובלי היא שבחב גלובליוצ זה מאסט. אי אמ סי. יש לה מרכז פיתוח בארץ. זה קורס שפותח בארהב ואנו העברנו אותו כסוג של שגרירים. בתוכנית מופיעים לידרשיפ טימ מנגמנט ואחד מהם הוא הבזנס אקיומנט. עד לפני שנה רמי העביר באמדוקס 5 שנים סדרת סדנאות לדירקטורים. כל דירקטור באמדוקס היה חייב לקחת הקורס הזה. במציאות של הארגונים בישראל הלא גלובלים אין.
שאלות מסוג זה:
חברה תרוויח יותר אם היא תגדיל את ההכנסות שלה ב10% – או אם היא תקטין את עלות המכר ב-5%?
המנכל הודיע בכנס מנהלים על שינוי אסטרטגיה מנתח שוק לרווחיות. האם בהכרח משתמע מכך שבשנה הבאה נמכור פחות?
אלה אינן שאלות מבחן! זה סוג השאלות שמנהלים נדרשים לענות עליהן ביום יום, והם לא יודעים לתת תשובות.
בעת סדנאות התנסותיות בדרך כלל אחרי מחזור אחד חברות מפסידות כסף. ובסוף מחזור כזה מבקשים מכל קבוצה לנסח הסבר למנכל מדוע הפסדנו כסף. ב-90 אחוזים מהמקרים – התשובות אינן נכונות. הן לא משקפות את הפעולות שנעשו ואנשים אומרים השקענו ועשינו הרבה אבל..".
מדוע חשוב שראש צוות בתחום הפיתוח או מנהל מוקד בשירות לקוחות יבין את השפה העסקית שהארגון מדבר בה? את האגוז הזה אני רוצה לפצח מזווית הראייה שלי:
בתוכניות פיתוח מנהלים תמצאו נושאים רכים כמו טיפול בקונפליקטים, עריכת משוב לעובדים ועוד. נושא החשיבה העסקית לעומת זאת אינו חלק גנרי בתוכנית פיתוח מנהלים – וזה לא מקרי. מדוע?
מה עושה מנהל בכל דרג ובכל סוג של ארגון, כחלק מתפקידו? שלושה דברים:
1. מתכנן ומקבל החלטות.
2. מיישם החלטות של בכירים ממנו.
3. מתקשר ומדווח: למנהל, לעמיתים , לצוות.
האם יש הבדל בין ניהול בכיר לניהול זוטר בהקשר זה? כן. ההבדל הוא בתמהיל ובהשפעה אך 3 המרכיבים תמיד קיימים. במשמעות ההחלטות וכו.. אני טוען בלהט שכל אחד מ3 התפקודים האלה יבוצע טוב יותר אם יקרו הדברים הבאים:
1. המנהלים יבינו את השפה. מדובר בשפה שהארגון מתקשר בה במישורים הפורמליים. מנהל שלא מבין את השפה מתקשה להתמצא בחומר. ישראל יוגב: "מנכ"ל אחד אמר לי שהוא מדבר בישיבות מנהלים בכירים ומרגיש שהוא רחוק מהם 30 אלף רגל, לא מצליח לראות את עיני האנשים מתחברות אליו. זו השפה, שהיא אינה השפה הטבעית של כולנו.
2. היכולת להבין ולנתח דוחות כספיים. נתוני המתחרים, ישפרו משמעותית את התפוקות.
3. המנהלים יבינו מהי הצלחה עסקית וכיצד היא נמדדת.
4. המנהלים יבינו ויתרגלו את הקשר בין החלטות שלהם ל"שורה התחתונה" – תוצאות הרווח של הארגון.
5. המנהלים יתנסו וילמדו לתכנן וליישם תכנית עסקית – בסיסית עד אסטרטגית.
6. המנהלים יחשבו בגדול, יאזנו בין טווח קצר וארוך ויבינו את האילוצים בהם החברה מתפקדת.
מהן האופציות לצמצום הפער בין הנדרש למצוי? הדרכה פנימית של כל סוגי המנהלים היא יקרה וארוכה, כי יש להתאים אותה לכולם.
משחקי עסקים נותנים מענה אפקטיבי לצורך זה. ישראל יוגב: "נכון, אני מייצג חברה שעורכת משחקי עסקים, אך מבחינתי מדובר בשליחות. זהו כלי שעובדתית מסייע להתגבר על הרבה מאוד מהמכשלות של ההדרכה. יש 5 מנופים שהופכים את הלמידה באמצעות כלי זה לקצרה:
1. התנסות חווייתית. כשאנו מפעילים את כל החושים יכולתנו להפנים חומר היא טובה יותר.
2. המחשה ויזואלית חזקה.
3. למידה מגוונת. באמצעות מספר מנחים בכיתה מול הקבוצה הגדולה, מול קבוצה קטנה, למידה שקורית בתוך התהליך, קבוצה הטרוגנית ממגוון מחלקות. שבה כל אחד מביא את עולם השיקולים שלו.
4. יכולת התאמה גמישה.
5. תחרותיות מבוקרת. בישראל לא צריך להכריז על תחרות, היא תמיד קיימת בכל מצב. אין ספק שכשיש תחרות האנרגיה הפנויה ללמידה היא משמעותית יותר.
לסיכום יש אפשרות להתאים את משחקי העסקים לכל דרג, במודלים שונים ולסוגי חברות שונות. אם מחפשים ערך עסקי למינוף הארגון זו הדרך.
לכנסים נוספים לחצו כאן
