בית הדין לעבודה בתל אביב קבע פיצויים מוגדלים לעובד קבלן, אשר פוטר שלא כחוק מעבודתו, לאחר שהחברה הקבלנית שהעסיקה אותו הוחלפה באחרת.
אולג בלוזר, עובד מבוגר וקשה יום, שאינו דובר עברית, עבד בחברת ניקיון (אופק מ.ב. חברה לניהול ואחזקה בע"מ) תמורת שכר מינימום במשך ארבע וחצי שנים. נציג החברה הודיע לבלוזר כי הוא מפוטר מעבודתו מהיום להיום, כשבמקביל, מנהלי החברה יוצרים קשר עם הקבלן שהיה עתיד להתחיל לעבוד בקניון הזהב וביקשו ממנו שלא להעסיק את בלוזר, וזאת בכדי להתחמק מתשלום פיצוי הפיטורים (החוק קובע שאם עובד נשאר במקום העבודה והמעסיק מתחלף – זכאי לקבלת הפיצויים). חברת אופק מ.ב. אף הרחיקה לכת ונמנעה מלשלם לבלוזר את המשכורת האחרונה.
לאחר שנתיים וחצי של דיונים בבית הדין לעבודה בתל אביב, פסק השופט דורי ספיבק לטובת בלזור והטיל על אופק מ.ב. דמי פיצויים בסך 53,550 שקל+ 10,000 שקל הוצאות.
"אנו מברכים על הפסיקה" אמרו ל- HRus עורכי הדין שגיב עזרא וחיות רוזנקרנץ, ממחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין רמי קוגן, אשר ייצגו את אולג בלוזר. עו"ד עזרא הוסיף וציין כי "אולג משתייך לשכבה החלשה ביותר בשוק העבודה. הוא מבוגר, לא בקיא בשפה ו/או בדיני עבודה. כמו כן, הפיטורים הללו הותירו אותו ממש שבר כלי. אופק מ.ב. פגעה, פגיעה חמורה בזכויותיו של עובד תמים ואף ניצלה את מעמדו הרגיש והפגיע, כדי לנשל אותו מכספים שאותם הרוויח ביושר בעבודת כפיים".
[adrotate banner="27"] עו"ד עזרא ציין כי פסיקה זו מהווה קפיצת מדרגה משפטית, מאחר ובית המשפט קבע שבמידה ועובד קבלן מחליט שהוא רוצה להישאר באותו מקום עבודה עם מעביד אחר, אז הוא באופן אוטומטי זכאי לקבל תשלום בגין פיצויי פיטורים, גם אם החברה הציעה לו מקומות עבודה חלופיים.
עורכי הדין עזרא ורוזנקרנץ ביקשו להעביר מסר הן לציבור המעסיקים והן לציבור העובדים במשק. לסיפור של אולג בלוזר אומנם יש סוף טוב, למרות שהוא הגיע באיחור של שנתיים. זאת, בניגוד לסיפור המר של רוב רובה של האוכלוסייה המוחלשת שעובדת בענפי השמירה והניקיון, אשר לא מגיעים לבתי הדין ולא עומדים על זכויותיהם בגלל קשייהם, דבר המנוצל היטב (לרעה) על ידי הקבלים למיניהם.
השופט דורי ספיבק נונה, התמנה לשופט רק בחודשים האחרונים. את פסק הדין הוא נתן תוך פחות משבוע ממועד דיון ההוכחות והסיכומים. יצוין כי השופט ספיבק, שהשית פיצוים לא מבוטלים על אופק מ.ב., שולח מסר חד וברור לגבי עמדתו בנושא ניצול לרעה של עובדי השכבות החלשות במשק, שחיקתם ונישולם מהזכויות הבסיסיות שלהם על ידי החברות הקבלניות.
