פיצויים בגובה כ-130 אלף שקל לעובד שנפצע כתוצאה מסביבת עבודה לא בטוחה

פיצויים בגובה כ-130 אלף שקל לעובד שנפצע כתוצאה מסביבת עבודה לא בטוחה

בית משפט השלום: "מעביד סביר היה אמור לצפות את התרחשות הסיכון ולהנהיג שיטת עבודה בטוחה"

שיתוף

בימ"ש השלום בחיפה פסק לפני מספר ימים פיצויים בגובה כ-130 אלף שקל לעובד שנפצע במהלך עבודתו, לאחר שהתקבלה תביעתו לפיה המעסיק הפר את חובתו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה.

העובד הועסק כברמן במשמרת השלישית במסגרת התלמדותו בפאב, כאשר תפקידו היה להגיש למלצרים את הזמנות הלקוחות ובמקביל לשרת את הלקוחות היושבים ליד הבר.

לטענתו, סביבת העבודה היתה צרה, ובשעות הערב המאוחרות החל הפאב להתמלא באנשים ונוצר לחץ בעבודה, כאשר העובד היה לבדו בבר. במהלך עבודתו אותה נדרש לבצע במהירות, ניגב העובד כוס יין רותחת שהוציא ממדיח הכלים. לפתע התנפצה הכוס בידו, וגרמה לחתכים בכף ידו השמאלית.

רופאה Photo by stockimages

בבית החולים אובחן קרע בגידים של יד שמאל, דבר שחייב את אשפוזו. למחרת הוא נותח בידו בהרדמה כללית, בוצעו לו תפירות בגידים וידו קובעה בגבס, ולאחר מכן שוחרר לביתו. בהמשך היה במעקב רפואי במסגרת קופת חולים במשך מספר חודשים, ועבר טיפולי פיזיותרפיה ושיקום.

העובד טען שהפציעה נגרמה כתוצאה מרשלנות המעסיק, בשל היעדר שיטת עבודה בטוחה או אספקת סביבת עבודה בטוחה. הפאב מצדו טען ששטיפה וניגוב הכוס הן פעולות בסיסיות, שהסיכון בהן אינו חורג מסיכוני היום יום, ומכאן שאין לחייב בגינן את המעסיק בחובת זהירות מיוחדת.

"מקובלת עלי טענת הנתבעת (הפאב) כי פעולת שטיפת הכוסות ופילושן מהווה בדרך כלל חלק בלתי נפרד מעבודתו של מוזג (ברמן) בפאב", ציין ביהמ"ש. "לכאורה שבירת כוס תוך כדי ניגובה, מהווה סיכון רגיל הטבוע בשימוש מסוג זה, שאין להטיל בגינו חובת זהירות מיוחדת על המעביד. אולם לא שוכנעתי כי כך הוא המצב בענייננו".

מהעדויות שהובאו בפני ביהמ"ש הוכח שהעובד עבד בגפו באותה משמרת, והיה אמור לבצע שטיפת כוסות באמצעות מדיח כלים שהיה ממוקם באזור הצר של הבר, לשלוף את הכוסות הרותחות ממנו ולפלשן תוך כדי מתן שירות לקהל הלקוחות המתדפק על הבר ולקהל הלקוחות היושב בפאב. "הוצאת כוס רותחת ממדיח כלים ופילושה באופן מידי לצורך עמידה בדרישות העבודה, הינה פעולה הכרוכה בסיכון מוגבר, שבגינה רצוי להטיל חובת זהירות מיוחדת, ולצורך מניעת התרחשות הסיכון הכרוך בה, יש להנהיג שיטת עבודה בטוחה", פסק ביהמ"ש.

מבחן הסבירות
בעדותו בביהמ"ש הציג העובד את שיטת העבודה הנהוגה בפאבים אחרים בהם עבד בעבר, לפיה פעולת שטיפת הכוסות וניגובן נעשית במטבח נפרד על ידי שוטף כלים הממתין להתקררותן, מפלש אותן ומגיש אותן לברמן.

"יוצא אפוא שמעביד סביר היה אמור לצפות את התרחשות הסיכון הכרוך בהוצאת כוס רותחת ממדיח כלים ופילושה באופן מידי לצורך הגשה, ולהנהיג שיטת עבודה בטוחה שתמנע את התרחשות הסיכון הכרוך בפעולה מסוג זה, הן על ידי אספקת כח עזר לצורך שטיפת כלים, או על ידי אספקת מלאי מספיק של כוסות העונה על דרישות העבודה בשעות לחץ והמייתר את הצורך בפילוש כוסות רותחות באופן מידי, או על ידי אספקת מתקן שיש בו כדי לבצע את פעולת השטיפה ו/או הפילוש באופן מידי, וללא יצירת סיכון מוגבר", קבע ביהמ"ש.

כך פסק ביהמ"ש לעובד פיצויים בגובה 30,000 שקל על הכאב והסבל שחווה בעקבות הפציעה, 18,000 שקל בגין הפסד השתכרות לתקופת העבר, 70,000 שקל על הפסד השתכרות לעתיד, 8,400 שקל עבור הפסד זכויות סוציאליות, 30,000 שקל בגין עזרת הזולת לאחר הפציעה לקיום פעולות יומיומיות, וכן 1,000 שקל עבור הוצאות רפואיות, ובסך הכל 130,400 שקל. יצוין כי מגובה פיצוי זה נוכו כ-19,000 שקל אשר קיבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי בעקבות הפציעה.

[ת"א 33952-10-13]

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה