פייסבוק בעבודה
ישנם ארגונים ומחלקות בארגון אשר חוסמים את הגישה לאינטרנט בפני העובדים או לפחות את הגישה לרשת החברתית. החל מנהלי עבודה כתובים וברורים, אשר מבהירים לעובדים חד וחלק שהגלישה ברשת החברתית פייסבוק בזמן העבודה אסורה! ועד לחסימת האתר ברשת הארגונית כך שגם אם עובד מנסה חלילה להעלות את האתר הוא נתקל בחסימה. ארגונים עושים מאמצים כדי למנוע את הגלישה ברשת החברתית בשעות העבודה ולמנוע את 'בזבוז הזמן הארגוני'.
האמנם מדובר בבזבוז זמן?
הבלוגר האמריקאי דן פונטפרנק הקדיש מאמר לנושא זה והוא זכה לסיקור נרחב בין היתר באתר משאבי האנוש Human Resources News. פונטפרנק מבקש לפנות לארגונים שחוסמים את הגישה לרשת החברתית ולהזהיר אותם מפני החמצה גדולה.
לדבריו, לרשת החברתית יש אימפקט עצום על החיים שלנו במישור האישי, החברתי והמקצועי. אם ארגון מונע מהעובדים לגלוש ברשת החברתית, הוא דבר ראשון מבהיר לעובדים שהוא אינו סומך עליהם, דבר היוצר נתק בין העובדים להנהלה. אולם חמור מכך, כאשר ארגון מונע מהעובדים גישה לרשת החברתית הוא (הארגון) בעצם מכריז שהרשת החברתית היא עניין פרטי ולכן העובד צריך לנהל את ענייניו הפרטיים (להעלות תמונות של הילדים, לשלוח ברכת יום הולדת לחבר וכיו"ב) בזמנו החופשי בלבד.
בכך הארגון מתעלם לחלוטין מהעובדה שהרשת החברתית הינה חיונית להתפתחות המקצועית של העובדים ולכן זו תורמת רבות לארגון. כשהארגון אינו מונע מהם גישה ישירה לרשת החברתית, העובדים עושים ברשת החברתית שימוש ללא הפרדה בין האישי למקצועי כך שהם מקדמים אינטרסים של הארגון על ידי כך שהם חוברים לעמיתים, לספקים, לעתים אף ללקוחות או לקוחות פוטנציאליים. כמו כן, הרשת החברתית משמשת כלי נפוץ לשיתוף ידע מקצועי ולרכישת ידע מקצועי. ככל שהארגון יגביל יותר את העובדים שלו בגישה לרשתות חברתיות כך הוא ימנע מהם גישה לידע מקצועי, תיאורטי ומעשי.
ארגונים שחוסמים את הגישה לפייסבוק ולשאר הרשתות החברתיות יתקשו מאוד להשיק פורטל ארגוני המבוסס על שיתוף מידע, יצירת קהילות וכיו"ב. פונטפרנק: "כשהארגון יבוא לעובד ויגיד לו 'בוא תתחבר לרשת הארגונית' העובד יהסס. הוא יגיד, 'רגע, אבל אמרו שאסור לגלוש ברשת החברתית בזמן העבודה'… כדי שרשת ארגונית תצליח, העובדים צריכים להרגיש שיש להם חופש לקחת חלק ברשת החברתית ושיש להם הרגלים יום-יומיים לעשות שימוש ברשת – תוך כדי עבודה."
כיום, כשהרשת החברתית הופכת כלי כך כך חיוני לארגון בהיבטים שונים כגון: גיוס עובדים, הגברת מחויבות העובדים, מיתוג החברה, מיתוג מעסיק, ערוצי תקשורת בין ארגונים עם ספקים, לקוחות, קהילות מקצועיות ועוד, פונטפרנק טוען שהארגון צריך לעודד את העובדים להיות כמה שיותר פעילים ברשתות החברתיות – במסגרת העבודה.
אם עדיין לא השתכנעתם, להלן 10 סיבות לפתיחת הרשת החברתית בפני ציבור העובדים בארגון:
1. הגברת מורל העובדים.
2. תדמית המעסיק.
3. ערוצי תקשורת מפותחים יותר בקרב העובדים.
4. פרסום / שיווק / מיתוג העסק.
5. מחקר (איתור מידע, סקרים, קבוצות מיקוד וכיו"ב).
6. פיתוח כלים מקצועיים והעמקת הידע המקצועי.
7. שקיפות.
8. יחסי ציבור.
9. נטוורקינג.
10. יצירת אמון בין הארגון לעובד (הארגון סומך על העובד שיעשה שימוש נכון ברשת החברתית במסגרת שעות העבודה).
אין ספק שהתרומה הגדולה ביותר של הרשת החברתית לארגון, בהיבט של הטמעת תרבות ארגונית ושמירה עליה, היא היכולת של הרשת ליצור קהילה שיתופית, מבוססת על נטוורקינג בתוך הארגון, על שיתוף מידע ושימור מידע ועל שקיפות. ככל שהארגון גדול יותר, מרושת יותר, מתפרס על פני שטחים גיאוגרפיים במדינות רבות ורחוקות וככל שהוא מעסיק ציבור מגוון יותר של עובדים – כך הרשת החברתית נחוצה לו יותר. לכן זו לא רק טעות לחסום את הרשת החברתית בפני העובדים – זו טעות לא למקסם את התועלות שלה לטובת הארגון.
