למעסיק אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב מחלתו, בימים שבהם הוא זכאי לדמי מחלה.
במילים אחרות, למעסיק אסור למנוע מהעובד להיעדר מהעבודה במהלך ימי המחלה, או אף להתנות את היעדרותו בתנאי כלשהו פרט לתנאי הקבוע בחוק שהוא המצאת אישור רפואי עבור ימי ההיעדרות מפאת מחלה.
הזכות להיעדר בימי מחלה באישור רפואי, כלומר הזכות לחופשת מחלה בתשלום, היא זכות קוגנטית (זכות מגן) שלא ניתן לוותר עליה.
זאת ועוד, מעסיק אינו רשאי לפטר עובד שנעדר מהעבודה בגלל מחלתו בתקופה שבה הוא זכאי לדמי מחלה, כך נקבע בסעיף 4א לחוק דמי מחלה.
יש שני מקרים בהם כן אפשרי לפטר את העובד על אף היותו חולה וזכאי לימי מחלה:
1 העובד קיבל מהמעסיק מכתב פיטורים בהודעה מוקדמת, בטרם נעדר העובד עקב מחלתו.
2 מקום העבודה נקלע לאחד מהמצבים הבאים:
- מקום העבודה הפסיק לפעול באופן קבוע, כלומר לא מדובר בהפסקה או השבתה זמנית של מקום העבודה.
- המעסיק הוכרז כפושט רגל. במקרה של תאגיד ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות.
במקרה שימי המחלה של העובד הסתיימו והוא עדיין נעדר מעבודתו בשל מחלתו ניתן לפטר אותו, אבל על פי פסיקות בתי הדין לעבודה יש לעשות זאת בתום לב.
אם המעסיק שהמתין עד לתום תקופת המחלה של העובד ופיטר אותו מיד עם סיומה, הוא עלול להחשב על ידי בית הדין לעבודה למי שניצל את זכותו לפטר את העובד שלא בתום לב ושלא משיקולים ענייניים. במקרה כזה עדיין מדובר בפיטורים שלא כדין בימי מחלה.
יש לציין כי תאונת עבודה אינה נחשבת מחלה, ולכן מותר לפטר עובד אשר נפגע בתאונה ואינו יכול לבצע עוד את עבודתו.
אולם במקרה כזה יש לשים לב: פיטורי עובד במהלך התקופה בה הוא מקבל דמי פגיעה עקב תאונת עבודה, עוד בטרם הוברר סופית האם יוכל לשוב ולבצע את עבודתו, הם פיטורים בחוסר תום לב המזכים את העובד בפיצויים.
פיצוי של 125 אלף שקלים לעובד שפוטר בעת חופשת מחלה
להלן דוגמה לפסק דין בנוגע לפיטורים שלא כדין בעת ימי המחלה של עובד: מעסיק פיטר עובד בזמן שהיה בחופשת מחלה. העובד תבע את המעסיק בטענה שיש לשלם לו פיצויי פיטורים שלא כדין, הלנת פיצויי הפיטורים, ועוגמת נפש.
המעסיק טען בבית הדין כי הוא פוטר מסיבות מקצועיות ולכן אינו זכאי לפיצויים. העובד אמר בבית הדין כי הוא עבד בחברה במשך חמש וחצי שנים במשרה מלאה שכללה גם שעות נוספות. במקרים של תקלה בחברה הוזעק העובד גם בשעות לא שגרתיות, עזב את עיסוקיו הפרטיים והגיע אל משרדי החברה לבצע את תפקידו.
בנוסף ביצע העובד תפקידים נוספים בחברה בהתנדבות, ושימש נאמן בטיחות, חובש ואחראי על איכות הסביבה.
בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתו של העובד וחייב את המעסיק לשלם לו פיצויים בסכום של 107 אלף שקלים, ובנוסף גם הוצאות משפט ושכר טרחה בסכום של 18 אלף שקלים.
