יש מעסיקים שרוצים להמנע מלשלם לעובדים שפורשים לגמלאות סכומים גבוהים, כפי שמחוייב בחוק, ולשם כך הם מנסים לפטר את העובדים שנמצאים לפני פרישה, כשנה או מעט יותר לפני הגיעם לגיל פרישה.
נציין, כי בישראל אין חוק שאוסר לפטר עובד בסמוך לגיל הפרישה, ובתי הדין אף טוענים בדרך כלל כי הם נמנעים מלהתערב בשיקוליו של מעסיק לפטר עובד.
אלא שמנגד, החוק בפירוש אוסר לפטר עובד בגלל גילו, ובעקבות שיקולים שהם לא ענייניים ומקצועיים
הסעיף הספציפי בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, שאוסר על אפליה על רקע גילם של העובדים קובע, כי אין להפלות בין עובדים ו\או מועמדים לעבודה על בסיס גילם בכל אחד מהמקרים הבאים: קבלה לעבודה, תנאי העסקה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בנושא של פרישה מהעבודה.
אף על פי שיש עוד הרבה מאוד מקום לשיפור מבחינת פסיקות בתי הדין לעבודה, הרי שבמהלך השנים האחרונות הגיעו אל בתי הדין לעבודה לא מעט תביעות של עובדים במקרים מסוג זה שהינן בשל אפליה על רקע גיל.
לאור העובדה שלעובד קשה מאוד להוכיח כי הפיטורים הם רק בגלל גילו, הטיל המחוקק את חובת ההוכחה על המעסיק במקרים אלו.
כלומר, מעסיק שמחליט לפטר עובד בסמוך לגיל הפרישה, צריך לדעת שאם הדבר יגיע אל בית הדין, כלומר אם העובד יחליט לתבוע אותו, הוא יצטרך להוכיח שהוא פיטר את העובד מסיבות ענייניות ולא בגלל גילו.
במילים אחרות, המעסיק יצטרך לספק לבית הדין הוכחות לטענתו, כי פיטורי העובד נבעו משיקולים אמיתיים שאינם קשורים לגילו.
אם המעסיק הצליח להוכיח זאת, יצטרך העובד להוכיח כי למרות זאת, הפיטורים נובעים מכך שהוא בגיל הקרוב לגיל פרישה.
ואם העובד יצליח להוכיח זאת (או שהמעסיק לא יצליח להוכיח את טענתו כי העובד פוטר משיקולים ענייניים), בית הדין עשוי לפסוק שהעובד שפוטר בגלל גילו זכאי לקבל פיצויים מהמעסיק או שיפסוק כי יש להחזירו לעבודתו.
יש מקרים בהם פסקו בתי הדין לעבודה כי על המעסיק לשלם פיצויים בסכומי כסף גבוהים מאוד, בעקבות התנהלות לא חוקית של אותם מעסיקים.
ובחלק מהמקרים שהובאו לבית הדין, פסק בית הדין לעבודה כי על המעסיק להחזיר את העובד המפוטר למקום העבודה ולמעשה ביטל את פיטוריו.
כאשר מעסיק מפטר עובד לפני הגיעו לגיל פרישה, במטרה להמנע מלשלם לו את הסכומים הגבוהים המחוייבים בחוק, קורה פעמים רבות שכדי להצדיק את הפיטורים, משתמשים מעסיקים אלה בטיעונים שונים, שמטרתם להסתיר את סיבת הפיטורים האמיתית, שהיא למעשה מבוססת על אפליה ברורה בגלל גילו של העובד.
כתוצאה מכך, ניתן לשמוע בבתי הדין לעבודה, לא מעט מעסיקים שמתרצים את הפיטורים בטענה שהפיטורים בוצעו בגלל בעיות משמעת או ירידה בביצועיו המקצועיים של העובד.
בנוסף, יש מעסיקים שטוענים כי היה צורך בקיצוצים בכוח האדם באירגון, אף על פי שהעובדים היחידים שפוטרו הם העובדים המבוגרים.
כאמור, אותם מעסיקים יידרשו על ידי בית הדין לעבודה להוכיח את טענתם זו. לדוגמה, במקרים בהם נטען שהעובד פוטר משום שעבר עבירות משמעת, המעסיק יצטרך להראות כי העובד הוזהר כמה פעמים בתקופה שלפני פיטוריו, לגבי עבירות משמעת אלה. וכמו כן יזדקק לעדויות התומכות בכך.
