העובד עשה מצווה וקיבל בתמורה מכתב פיטורים

אל בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הגיעה תביעתו של עובד שביקש לעשות מצווה. מדובר בשף שעבר בחברת קייטרינג שסיפקה ארוחות לעובדים במפעל. השף, שהבחין שמזו רב נזרק לפח, פנה אל מנהל התפעול במפעל וביקש ממנו אישור לאסוף את שאריות המזון שנותרו ביום חמישי כדי לחלק אותן לנזקקים. בקשה זו של השף באה כחלק ממסגרת התנדבותית בעמותה שבה לקח השף חלק בשעות הפנאי שלו.

מנהל התפעול אישר לשף לקחת מזון שנשאר ביום חמישי ולחלק אותו לנזקקים ולאחר שקיבל את ברכת המנהל, השף ארז את השאריות ויצא לכיוון שערי המפעל כששארי האוכל ברשותו. עם הגיעו לשער היציאה, נפגש השף עם מאבטחי המפעל והנ"ל ביקשו ממנו לפתוח את התיק שלו לצורך בדיקה. השף הסביר למאבטחים כי הוא קיבל את אישורו של המנהל לנהוג כך אולם מנהל התפעול הגיע לשער והכחיש וסתר חלקית את דבריו. מנהל התפעול אמר למאבטחים כי הוא אכן אישר לשף לקחת שארי מזו לנזקקים אך לא היה לו מושג שמדובר בכמות כזו גדולה של מארזים שאותם התכוון השף להוציא מהמפעל. מנהל התפעול החליף דברים קשים עם השף והורה לו לחזור לשטח המפעל ולהחזיר את שאריות המזון. השף נאלץ לחזור למטבח ושם לרוקן את כמויות המזון לפח האשפה.

לאחר התקרית הקשה אף הסתבר לשף שמנהל התפעול הוא זה שהורה למאבטחים לבדוק אותו ביציאתו ואף לערוך חיפוש במכונית שלו. שבוע לאחר מכן זומן השף למשרדי המפעל שם המתינו לו מנהל התפעול ומנהל האזור. במהלך השיחה עם המנהלים הוצעו לשף שתי אופציות: האחת להגיש התפטרות והשנייה להישאר בעבודה ולהתמודד עם תלונה במשטרה שאותה התכוונו להגיש נגדו המנהלים. האופציה השנייה כללה אף פיטורים בסוף של דבר.

העובד בחר שלא להגיע לשימוע לקראת פיטורים וכמובן שלא להגיש התפטרות מרצונו והוא פנה מיד לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. מנהלי החברה קיימו את השימוע ללא נוכחותו (שימוע במעמד צד אחד) ובסופו הם העבירו לידיו מכתב פיטורים כשהסיבה לכך היא "הפרת משמעת חמורה".
השף סירה לקבל את הודעת הפיטורים והוא לא החזיר לחברה את הרכב או הטלפון הסלולארי כפי שנדרש על ידי החברה.

בעתירתו לבית הדין לעבודה טען השף כי בשיחה שהתקיימה בינו לבין המנהל לא דובר על כמות המזון שהוא יוציא. הוא בתמימותו סבר שעדיף להוציא כמה שיותר שארי מזון כדי לחלק למשפחות נזקקות לקראת השבת מאשר להשליך כמויות מזון לפח. השף טען עוד כי הוא סירה לקחת חלק בהליך השימוע היות שזה היה מלא פגמים וליקויים מתחילתו וכי מנהלי המפעל פעלו בחוסר תום לב לאורך כל המקרה. השף אף טען שהתנהלות המנהלים במפעל פגעה בכבודו ובשמו הטוב שכן בעקבות ההתנהלות של הנתבעים הוא נתפס כגנב. אי לכך, השף ביקש שבית הדין יחייב את המפעל לבטל את הודעת הפיטורים ולהחזירו לעבודה.

מנהל התפעול טען מנגד כי הוא אמנם אישר לשף להוציא שאריות מזון אך הוא התכוון למנה סבירה של שאריות מזו וכי השף לקח לעצמו את החירות לבשל מנות נוספות ולהכין כמות גדולה מן הרגיל כדי שיוכל לקחת עמו כמות גדולה ביותר של מזון. לטענת מנהל התפעול, השף הוציא מהמפעל כ-100 מנות מזון באותו יום שבו "נתפס" לכאורה בשערי המפעל.

בית הדין לעבודה פסק לטובת התובע לאחר שהשתכנע שגרסתו הייתה עקבית ואמינה ואילו גרסת הנתבעת (המפעל) הייתה מלאת סתירות ופגמים. בית הדין קבע כי לא ניתנה לעובד הזדמנות אמיתית להציג את טיעוניו במסגרת שימוע תקין ומכאן שהפיטורים עצמם נעשו שלא כדין. שופטת בית הדי האזורי בחיפה אף קבעה שנגרם לתובע נזק ממשי בעקבות הפרשה – פגיעה בשמו הטוב ולפיכך חלה פגיעה בסיכוייו למצוא מקום עבודה חדש. אשר על כן, ביטלה השופטת את הפיטורים והורתה למפעל להחזיר את התובע לעבודתו במיידית. השופטת אף חייבה את הנתבעת לשלם לעובד הוצאות משפט בסך 4000 ש"ח.