עובד בחברה לשיווק והפצת מוצרי תינוקות פוטר לאחר שנתיים. לאחר הודעת הפיטורים, העובד הגיש תביעה כנגד המעסיקה בגין פיטורים שלא כדין בשל העובדה שפוטר ללא שימוע. העובד דרש 43,490 ₪ פיצוי מהמעסיקה.
המעסיקה מיהרה להגיש תביעת נגד, בה טענה כי לא הייתה מרוצה מתפקודו הנמוך של העובד וכי הוסבר לו שתפקודו אינו מספק בכמה שיחות הזהרה (עם המנכ"לית). בנוסף, המעסיקה טענה כי בדיעבד התברר כי אותו עובד בילה כמחצית משעות העבודה שלו בגלישה באינטרנט (רשתות חברתיות, צפייה בסרטים וכיו"ב), ולכן זו דרשה שהעובד ישיב כמחצית מהשכר שקיבל, סכום העומד על 97,364 ₪.
בית הדין לעבודה קבע: על המעסיק לפקח על העובדים בזמן אמת
שופטת בית הדין לעבודה אריאלה גילצד-כץ פסקה כי חובת המעסיק לפקח על העובדים "בזמן אמת" ולא להגיש תביעה בדיעבד להשבת השכר בטענה שהעובד לא מיצה את זמן העבודה כראוי. השופטת אף קבע כי המעסיקה אמנם הגישה נתונים טכניים ממחשבו של העובד אך ללא כל התייחסות של מומחה למחשבים/אינטרנט כך שלא עלה בידי המעסיקה להוכיח כי העובד אכן בילה מחצית משעות העבודה בגלישה. כלומר זה שהמחשב היה פתוח על תוכנות מסוימות לא מהווה ראיה לכך שהעובד אכן בילה את מניין השעות שבהן התוכנה הייתה פתוחה בגלישה, צפייה והתעסקות בתכנים האינטרנטיים שאינם קשורים לעבודה. השופטת גילצר-כץ אף ציינה במפורש בפסיקתה כי אין כל פגם בכך שעובדים מציגים תמונות משפחה במחשב.
לסיכום, השופטת דחתה מכל וכל את תביעת הנגד של המעסיקה להשבת מחצית שכרו של העובד בגין גלישה באינטרנט על חשבון שעות העבודה. השופטת כן קיבלה את תביעתו של העובד ופסקה כי המעסיקה הפרה את חובת השימוע ועל כן חייבה את המעסיקה לשלם לעובד 8,500 ₪ פיצוי בגין אי עריכת שימוע ועוד 1,100 ₪ הוצאות בית משפט.
למידע נוסף על זכויות עובדים וחובות מעסיקים – הירשמו עוד היום לכנס דיני עבודה. פרטים והרשמה כאן