אין מעסיק שלא יודע שאסור לפטר עובד בזמן שהוא במילואים, כלומר בדיוק כשהוא ממלא את חובותיו למולדת. אין מעסיק שלא יודע שאסור לפטר עובד מיד עם שובו משירות מילואים. אך מה הדין לגבי פיטורי עובד ערב יציאתו (או ליתר דיוק יום אחד לפני) יציאתו למילואים?
חברה אחת ניסתה לפעול בדיוק כך, והיא חויבה לפצות את העובד בגין פיטורים בניגוד לחוק העסקת חיילים משוחררים. עובד בסניף אל שרד ברמת החייל נקרא לשירות המילואים. יום לפני יציאתו למילואים הוא זומן לשימוע על ידי הנהלת החברה, בה הועסק כשנה.
טענת ההנהלה בשימוע הייתה שהעובד סבל מבעיות משמעת שבאו לידי ביטוי באיחורים חוזרים ונשנים חרף אין סוף שיחות הזהרה. העובד מצדו טען לאורך כל הדרך כי הוא קיבל שבחים מהמנהלים בארגון על תפקודו הטוב וכי בעת שהודיע על כוונתו להיעדר מפאת מילואים, הוא פוטר. סמיכות האירועים היו הטיעון הבסיסי של העובד הן בוועדת התעסוקה והן בבית הדין לעבודה.
ועדת התעסוקה השתכנעה כי העובד פוטר בחיפזון, רגע לפני יציאתו למילואים, מה שמעיד על קשר בין הזימון למילואים לרצון החברה לפטר אותו. בסיום התהליך, ועדת התעסוקה קבעה שיש לפצות את העובד בסך של 64,620 ש"ח בגין פיטורין בניגוד לחוק חיילים משוחררים.
הבהלה לפיטורין
שופטת בית הדין לעבודה, רוית צדיק, דחתה את התנגדות החברה וקבעה כי האיסור על פיטורי עובד על רקע שירות מילואים נועדה להגן על עובדים המשרתים במילואים ותורמים להגנה על ביטחון המדינה. השופטת סמכה ידה על העובדה שוועדת התעסוקה קבעה שחברת אל שרד לא הצליחה להוכיח כי הפיטורים נעשו על בשל סיבה אחרת זולת המילואים, והבהלה לפטר את העובד יום לפני יציאתו למילואים מלמדת על הקשר בין העובדה שהעובד נקרא למילואים לבין העובדה שפוטר.
גם בבית הדין לעבודה לא עלה בידה של חברת אל שרד להפריח את הקשר הסיבתי הישיר בין הפיטורים למילואים ולכן ערעור החברה נדחה והיא חויבה לשלם לעובד את הפיצויים שפסקה לו ועדת העבודה, דהיינו 64,620 ש"ח בתוספת 8,000 ש"ח בגין הוצאות משפט.