הרשת החברתית אמנם מסייעת לנו, קהילת משאבי אנוש, לגייס מועמדים אבל היא גם מובילה לפיטורים של עובדים על רקע התנהלות 'על הקו האפור'. כך לדוגמה, עובדת בעמותה למען החינוך שניהלה בלוג לייעוץ מיני (בזמנה החופשי כמובן) איבדה את מקום עבודתה. מורה שכתבה עמוד הפרופיל שלה בפייסבוק שהיא 'סוהרת בבית הסוהר לעברייני העתיד' פוטרה בעקבות מחאת ההורים. עובדת שכתבה על העמוד שלה שהיא שונאת הודים פוטרה בעקבות לחץ מצד שאר העובדים (חלקם ממוצא הודי) שנעלבו מההערה הגזענית.
ועכשיו הקריירה של מורה לאנגלית מארה"ב עומדת לקראת סיום לאחר שזו תיעדה בבלוג הפרטי שלה את התנהגותם של התלמידים בבית הספר. בין ההערות שפרסמה המורה במהלך שנת הלימודים ניתן למצוא ביטוים כמו 'עצלן', 'חושב שהוא חכם', 'אין לו שום זכות להיות בכיתת המציינים', 'מפונק' ועד ל'לא יוצלח'.
כאשר התלמידים והוריהם נתקלו בתכנים הללו, הם פנו להנהלת בית הספר בבקשה שזו תנקוט צעדים חריפים כנגד המורה. ההנהלה אכן הוציאה את המורה (שהייתה אז בהריון) להפסקת עבודה בתשלום. בהמשך, ההפסקה היזומה הפכה להיות חופשת הלידה המתוכננת.
כאשר חזרה המורה מחופשת הלידה, כשהיא 'על תנאי' וההחלטה הסופית לפטר אותה עלולה להתקבל בכל רגע נתון, היא נאלצה להתמודד עם עוינות מבלתי נסבלת הן מצד התלמידים, הן מצד ההורים והן מצד ההנהלה. לטענתה (כפי שעולה מכתב התביעה), כל אלו הגיבו לפרסומים שלה הן על גבי הרשת והן במהלך יום העבודה.
המורה הגישה תביעה כנגד הנהלת בית הספר בגין הפרת התיקון הראשון לחוקה המתייחס לחופש הביטוי. מתוך כתב התביעה עולה כי מנהל בית הספר היה שבע רצון מתפקודה והיא זכתה להערכה מקצועית ולהמלצות חמות עד הרגע שבו התברר שהיא מפרסמת מידע בבלוג שלה. מרגע זה ואילך, היחס אליה השתנה בן-לילה וביום רביעי הקרוב תתכנס מועצת ההנהלה לדון במקרה, כאשר סוגיית הפיטורים עומדת על הפרק.
בכתבת התביעה מציגה המורה ראיה לכך שהמנהל והנהלת בתי הספר היו שבעי רצון מתפקודה עד למקרה זה באמצעות מכתב ההמלצה שכתב המנהל בשבחה, כאשר היא הגישה מועמדות למסלול MA. במכתב ההמלצה כתב המנהל שהיא: "אינטליגנטית, חרוצה והגונה… וכי הוא מליץ עליה בחום".
כיום, ימים ספורים לקראת ההחלטה הגורלית (האם לפטר אותה לאלתר) ותחילתו של מאבק משפטי, טוענת המורה כי הבלוג (הכולל כ-80 פוסטים), עליו היא עבדה בזמנה הפנוי, מכיל מידע רב שלא קשור בתלמידים או בבית הספר. זה בלוג אישי בו היא משתפת את הקוראים בהוויות היום יום שלה וזה כולל מידע על אירועים משפחתיים, חברתיים, חוויות אישיות וגם חוויות מבית הספר. היא ראתה בכך פעילות נורמטיבית ולגיטימית בעידן האינטרנט ולטענתה, לא התכוונה לעורר מהומה.
