עו"ד שי בן-נתן, ממשרד זיסמן, אהרוני גייר, נשא הרצאה בכנס דיני עבודה 2015 שהתקיים ב-26 במרץ. את הרצאתו, בפורום של מאות מנהלי משאבי אנוש, הקדיש עו"ד שי בן-נתן לנושא החוק להגברת האכיפה בדיני עבודה; מטרת החוק, תמציתו ותחולתו, ואיך אנחנו כמנהלי משאבי אנוש יכולים להימנע מעיצומים ומקנסות במסגרת החוק.
החוק להגברת אכיפה בדיני עבודה נכנס לתוקף ביוני 2012 והוא עשה מהפיכה בתחום שמירת זכויות העובדים. מאחורי החוק עומדת מטרה היסטורית לצמצם באופן ניכר את הפרת זכויות עובדים שעד לאותו מועד נאכפו בעיקר על ידי הגשת תביעות אזרחיות לבתי הדין לעבודה כמדי יום. עו"ד בן נתן: "החוק הכניס בפועל מחלקות חדשות של אכיפה למשרד הכלכלה. החוק הוא חוק חשוב וכל מי שמתעסק בכוח אדם, משאבי אנוש, זכויות עובדים וניהול עובדים חייב להכיר אותו ולפחד ממנו! מעסיקים לא מכירים אותו כי הוא יחסית חדש, כי לא נתקלו בו עדיין… אך כשנתקלים בו התוצאות עלולות להיות חמורות."
לדברי עו"ד שי בן נתן, המלווה אותנו כמומחה לדיני עבודה ובפרט כמומחה לתחום החוק להגברת אכיפה בדיני עבודה, כנגד המעסיקים עומד כיום מנגנון אכיפה חדש לזכויות העובדים, נוקשה ואף מחמיר יחסית למנגנוני האכיפה שהיו עד לאותה העת. החוק מציב בפני מעסיקים עיצומים כספיים בצורת תשלום סכומים גבוהים במיוחד – בגין כל הפרה ובגין כל עובד בנפרד. ככל שמעסיק מפר יותר חוקים, ופוגע בזכויות של יותר עובדים, כך העיצום או הקנס שהוא צפוי לקבל גדול יותר. לכן, לדברי עו"ד בן נתן, הפחד האמתי מפני העיצומים שטומן בחובו החוק להגברת אכיפה אינו נחלתם של מעסיקים קטנים ו/או חלשים כלכלית. החוק אמור להטיל אימה גם על מעסיקים גדולים וחזקים(!) ככל שהם יעברו על יותר סעיפים אל מול ציבור רחב יותר של עובדים.
אז מה קורה לטענות המוכרות בסגנון: "לא ידעתי…" או "רואה החשבון שלי לא הנחה אותי…" או אפילו "אני חדש בתחום, פתחתי חברה רק לאחרונה". ומה עם הטיעון: "זו הפעם הראשונה?". אי ידיעת החוק איננה פוטרת מאחריות, כך לדברי עו"ד בן נתן, אולם מעסיקים שנתפשים בפעם הראשונה יקבלו התראה מנהלית שהיא מעין "כרטיס צהוב" לפני הטלת עיצומים כבדים. חשוב עוד לזכור כי החוק החדש, המציב את פקחי משרד הכלכלה כגוף שמוסמך לבדוק מעסיקים ולהטיל עליהם עיצומים והתראות – אינו בא על חשבון אכיפה אזרחית (על ידי העובדים או ארגוני העובדים) ופלילית (על ידי המדינה). החוק אינו פוגע אלא מתווסף לאכיפה האזרחית והפלילית, לכן המעסיק שמפר את החוק חשוף כעת להליכים בשלושה מישורים נפרדים. החוק להגברת אכיפה מאפשר בדיקה/בירור וטיפול מידי, מחוץ לבתי הדין, בצורה שיטתית מהירה ואפקטיבית, כך שהסיכון למעסיק הוא גדול יותר וקרוב יותר.
עו"ד שי בן נתן: "פעם מנהלים התחמקו או ניסו להתחמק. הם אמרו "לא ידעתי… לא הבנתי… לא חשבתי…" אבל זה לא עובד! למעסיקים ומנהלים יש אחריות ישירה ומלאה לקיום הוראות החוק והם חייבים לקחת את זה בחשבון."
החוק להגברת האכיפה בדיני עבודה באחריות האחריות מזמיני שירות
על אף שהחוק אפשר זאת החל מכניסתו לתוקף בחודש יוני 2012, עד תחילת 2015, משרד הכלכלה לא ביצע אכיפה כלפי מזמיני השירותים (מי ששוכר שירותי אבטחה, ניקיון והסעדה לעובדיו) אלא התמקדו במעסיקים הישירים. יחד עם זאת, בשלב ב' צפויים פקחי משרד הכלכלה לבדוק גם את מזמיני השירות. עו"ד בן נתן: "לצורך החוק הזה, מזמיני השירותים הם למעשה עסקים ששוכרים שירותי אבטחה/שמירה ניקיון והסעדה לעובדי המזמין. אם אתם מגישים לעובדים ארוחות בחדר אוכל דרך חברת קייטרינג, יש לכם אחריות לעובדים של הקבלן (חברת הקייטרינג). בעבר למשרד הכלכלה לא הייתה פעילות כנגד מזמיני השירותים. החוק הזה בא לעודד בדיקה והסדרה פנימית של זכויות עובדים גם על ידי מי שמזמין את השירות. זה אומר שאם עד היום מעסיקים היו צריכים לוודא שהעובדים שלהם בלבד מקבלים את מה שמגיע להם, היום למעסיק יש עניין לבדוק גם את הזכויות של עובדי הקבלן שעובדים אצלו גם כשהם לא העובדים שלו."
לשיטת עו"ד בן נתן, לאור החוק החדש ואכיפתו בעת האחרונה, חשוב לשקול לשכור העסקה ישירה. אם חברה רוצה עובדת ניקיון, כדאי לה לבדוק להעסיק אותה במשרה חלקית בתפקיד באופן ישיר. כך יהיה קל לצמצם סיכונים. אם בכל זאת בחרת להתקשר עם קבלן או שאתם כבר מקושרים בהסכם עם קבלן עליכם להקפיד על הדברים הבאים: דאגו לדרוש מהקבלן נותן השירותים תצהיר שהוא שומר על זכויות עובדיו העובדים אצלכם. כמו כן עליכם לדרוש לראות תלושים לעובדי הקבלן נותן השירותים. אם התשלום שאתם משלמים לקבלן בגין השירות לא מכסה את עלות המעסיק (כלומר, העלות שעולה לקבלן להעסיק את העובד שנותן את השירותים אצלכם) – זה יעמוד כנגדכם ואז אתם תהיו חשופים לעיצומים מנהליים ואפשרות לתביעות של העובד כלפיכם- אפילו אם אתם לא המעסיקים שלו. יש לציין בחוזה ההתקשרות עם הקבלן שאם יהיו עדכונים בחקיקה או בצווי הרחבה/הסכמים קיבוציים החלים על הקבלן (לדוגמה העלאת שכר המינימום או השכר הענפי) אז העדכונים הללו יכנסו לתוקף מידית.
להמלצת עו"ד בן נתן, כשבודקים את ההסכמים של הקבלן עם עובדיו יש לוודא שאין סעיפים והתניות כנגד החוק. בנוסף, מזמין השירות חייב למנות אחראי על עובדי הקבלן הנותנים לו שירות. כמו כן צריך לידע את עובדי קבלן מי הגורם שאליו הוא צריך לפנות על מנת לדווח על הפרה. אל תכניסו בשום אופן סעיף שמגדיר שאם עובד הקבלן יתבע את הארגון המזמין, הקבלן ישפה את המזמין, קרי הקבלן יישא בתוצאות התביעה גם אם זו לא תוגש נגדו או רק נגדו. יש מעסיקים שמכניסים סעיפים כאלה בחוזה עם הקבלן, שאומרים למעשה: אם ייקבע שאני חייב לשלם לעובד שלך, אתה תשפה אותי. על פי הוראות החוק אסור להכניס סעיף תניה שקובעת שיפוי במקרה של הפרה. אסור שתהיה הפרה של זכויות עובדי הקבלן וזה באחריותכם!"
כיצד מונעים סיכונים?
עו"ד בן נתן: "קודם כל חשוב לציין כי לסנקציות פליליות בדיני עבודה יש השלכות קרדינליות. מעבר לעלות הכלכלית האדירה, חברה שנתגלו בה ליקויים ועבירות על החוק לא תוכל לגשת למכרזים ממשלתיים! ישנו מנגנון חדש של עיצומים מנהליים והתשלומים שמעסיקים משלמים הם גבוהים. הבקרה הפנימית בארגונים מוסדרת בחוק על ידי תפקיד חדש שנקר בודק שכר. מעסיק שרוצה להימנע מאכיפה פלילית מנהלית, יחזיק בודק שכר. משרד הכלכלה קבע גם שיתוקנו תקנות להכשרת בודקי שכר אך עד היום לא עשה כן. בודקי שכר, לפי הוראת שעה, זה משרד רואה חשבון. מעסיק שיחזיק בודק שכר יוכל להראות שהוא פועל על מנת לפעול על פי החוק ולשמור על זכויות העובדים."
חשוב שהמעסיק יכיר את הסביבה התעסוקתית: חוקי עבודה, עדכון אחר חוקים חדשים, צווים, תקנות, הוראות שעה. לא מספיק להתייעץ עם רואה חשבון. במסגרת התפקיד שלהם הם לא אמורים להכיר את מכלול החוקים וההנחיות בתחום דיני עבודה. חייבים למנות איש מקצוע שיבדוק זכויות עובדים בהתאם לענף, אדם שמכיר את הענף את הזכויות שחלות בו. "הכי חשוב, לעשות צ'ק ליסט. אתם לא תאמינו כמה עיצומים ניתנו על כך שטופס לא נמסר לעובד או לא מילאו אותו כהלכה. אם ניקח לדוגמה נושא אחד – דיווח שעות: אם הדיווח הוא אלקטרוני או בעזרים טכניים לא צריך חתימת מנהל אך אם הדיווח הוא ידני, החוק דורש אישור / חתימת מנהל בכל יום עבודה. כמה מעסיקים יודעים את זה? לא הרבה. ועל זה, בין היתר, מעסיקים סופגים קנסות ועיצומים!
"ארגון צריך שיהיו לו טפסים לדוגמה: טופס הודעה לעובד בדבר תנאי העסקה, פנקס חופשה, זימון לשימוע, נוהל לכתיבת מכתב פיטורים וכיו"ב. עוד טעות קטנה שעולה למעסיקים ביוקר היא אי טיפול בנושא מניעת הטרדה מינית. אני נתקל ביותר מדי מקומות שלא יודעים שצריך לתלות את תקנון או שיש למנות ממונה לנושא. כל מעסיק חייב לדעת את הדברים הללו. יש המון מסמכים שחייבים להעביר לידיעת העובדים.
"במקרה אחד שנתקלתי בו לאחרונה מעסיק קיבל התראה מנהלית על שלא תלה תמצית חוק של חוק חופשה שנתית ( תקנה מ-1957). מי מכם ידע שצריך לתלות את תמצית החוק כדי שהעובדים יוכלו לראות מה מגיע להם? לכן בודק השכר צריך להיות אדם שבקיא במכלול החוקים, התקנות, הוראות השעה, הצווים וההסכמים הקיבוציים או ההסכמים האישיים. זה חייב להיות מי שמכיר את החוקים באותו ענף. זה צריך להיות אדם בקיא שהולך להשתלמויות, מתעדכן ולומד."
העובדים עושים "דוקטורט" המעסיקים עדיין אינם מפנימים את הנושא
ניתן לומר ששורר כיום מצב של חוסר איזון מוחלט בין היכולת של העובד להגיע להכרה של הזכויות שלו לבין היכולת של המעסיק להגיע להכרה מלאה של כל חובותיו. לעובד יש אינפורמציה בשפע (רשת חברתית, אתרים ממשלתיים, אתרים המכילים מידע משפטי, אתרים של ארגונים לזכויות עובדים וכיו"ב) והוא יכול לעשות דוקטורט בנושא. למעסיקים, הפועלים ללא סיוע של יועץ המשפטי שמתמחה בנושא, לא מוסברים כלל החובות שלהם כלפי העובדים. המדינה מניחה שהמעסיק מכיר את החוק, שהוא מבין, שהוא מתעדכן ושהוא יודע איך לפעול על פי החוק הלכה למעשה ביום יום. עו"ד בן נתן: "גם מעסיק ישר שרוצה להיות צדיק יותר מהאפיפיור, יתקשה וזקוק לייעוץ."
לריאיון המלא עם עו"ד שי בן נתן ערב הכנס השנתי לדיני עבודה
ליצירת קשר עם עו"ד בן נתן, ניתן לפנות למשרד זיסמן, אהרוני גרייר 03-7955555
