אנחנו רואים בסרטים וסדרות אמריקאיות את הגיבור נכנס למשרד המנהל ואומר: "אם לא תעלו לי את השכר אני עוזב. מצאתי עבודה חדשה ואני הולך לדרכי אם לא….". בסרטים ובסדרות זה עובד (כי בסרטים ובסדרות הסוף הוא תמיד סוף טוב) אבל במציאות… במציאות זה אחרת.
אמנם על פי סקר חדש, 20% מהמנהלים עדיין חושבים שהם יכולים לעצור עובד שכבר חיפש ומצא מקום עבודה חדש – באמצעות הבטחה להעלאת שכר – Counter offer – 50% מקרב העובדים שיקבלו העלאת שכר כנגד איום לעזוב – יעזבו בטווח של 12-24 חודשים למרות העלאת השכר!
על פי הסקר, שתוצאותיו פורסמו באתר משאבי אנוש HR Grapevine ,80% מקרב המנהלים במשק לא יסכימו בשום פנים ואופן להעלות לעובד שמתפטר את שכרו לאור העובדה שהוא מצא עבודה מתגמלת יותר. בוודאי שהם לא ימהרו להשוות לו את התנאים או להציע לו תנאים טובים יותר מאלה שהחברה החדשה מציעה. 80% מקרב המנהלים שהשתתפו בסקר היו מסיימים את יחסי העבודה אם העובד (שנמצא עם רגל אחת בחוץ ממילא) במקום.
אבל יש את ה-20% שעדיין ינסו להשאיר את העובד במקום, באמצעות העלאת משכורת כדי להטיב את השכר, להשוות אותו להצעה החדשה שהעובד קיבל או אפילו כדי להציע חבילת שכר והטבות משתלמת יותר. 20% מקרב המנהלים הללו (שעבורם נכתב מאמר זה), אכן יצליחו להשאיר את העובד בחברה, כלומר למנוע את העזיבה שלו לטובת מקום עבודה חדש. אבל:
– בטווח של 12 עד 24 חודשים העובד יפרוש מרצונו ומיוזמתו, שוב לחברה אחרת, כך שהעלאת השכר לא מהווה פתרון לטווח הרחוק. למעשה, העלאת שכר נקודתית רק כדי לשמר את העובד בארגון איננה בגדר פתרון הבעיה אלא הארכתה / דחייתה למועד מאוחר יותר.
– העובדים שעושים את התרגיל של "אני הולך!" כמו מוכר הארטיקים שמסתובב יום שלם על חוף היום וצועק "ארטיק קרטיב!" ומאיים ב-"אני הולך" כדי להלחיץ ילדים לקנות מהר. זהו תרגיל שנועד להלחיץ את הארגון לתת לעובד תוספת שכר לא במועד המתוכנן (שיחת דיוני שכר בסוף שנה או בסיום פרויקט) וזה מהווה חריגה מתוכנית עבודה שנתית או רב שנתית, מה שכרוך בלא מעט קשיים וסיכונים.
– העובדים שעושים את תרגיל "אני הולך" על מנת לקבל העלאת שכר מתגאים בהישג הכפול שלהם: 1. למצוא מקום עבודה חדש שמציע יותר 2. לכופף את ידו של המנהל על מנת לסחוט משכורת טובה יותר מעכשיו לעכשיו. כשהעובד עושה משהו שהוא גאה בו – הוא מתגאה בו! וזה אומר הפצת השמועה בריש-גלי על גבי הרשת החברתית ובקרב חבריו לארגון. זה עלול ליצור גל של "אנחנו עוזבים".
– כשעובד מחפש עבודה אחרת, תוך כדי עבודה, זה לא תמיד בגלל כסף. ברוב המקרים, אם להתייחס לבקרים עדכניים, הכסף הוא לא המניע העיקרי. עובד מחפש מקום עבודה חילופי מסיבות שונות ומגוונות: צורך בקידום, שחיקה, יחסים עכורים עם המנהל, אי שביעות רצון תנאי העבודה הכלליים וכיו"ב. לכן, ההצעה המידית להעלאת השכר איננה הפתרון משום שהיא לא מטפלת בבעיה אלא גורמת לעובד לשכוח ממנה לרגע או להמעיט בחשיבותה. עם הזמן (12-24 חודשים כאמור), הבעיות שהפריעו לעובד וגרמו לו להתחיל לשלוח קורות חיים בשק בשקט, יחזרו להדהד, להפריע ושוב להניע את העובד לחפש הזדמנות תעסוקתית במקום אחר.
צ'ק, שמן ככל שיהיה, לא מספיק כדי לעצור עובד מלעזוב, לא לטווח הארוך ולכן אם גם אתם נמנים בקרב ה-20% שרואים בצ'ק סרט שנצמד למשקוף ועוצר את העובד הדוהר החוצה, כדאי שתחשבו על אסטרטגיה אחרת, אפקטיביות יותר, לשימור עובדים.