אחד לכמה אלפי או עשרות אלפי או מאות אלפי עובדים, מתפטר מחברת הייטק בה עבד כתכניתן, במטרה להתחיל קריירה חדשה כמטפל הוליסטי המתמחה בצמחי באך. זה קורה אבל בדיוק פעם בירח מלא. ברוב המקרים, העובד מתפטר מעבודתו כתכניתן רק כדי לעבור לעבוד באותו תפקיד, בחברה המתמחה פחות או יותר באותו תחום, בשכר פחות או יותר זהה או אולי מעט גבוה יותר ולעתים מקום העבודה החדש שלו יהיה – המשרד ממול. אז מה באמת קורה פה? העובד לא מתפטר מהתפקיד, מהעבודה או מהתחום – העובד מתפטר מהמנהל שלו.
אנחנו יכולים לציין כאן טיפים מקצועיים שמטרתם להפוך מנהל למנהל טוב יותר (האמת שאנחנו עושים את זה), אולם במאמר זה, העוסק בטעויות הנפוצות והמזיקות ביותר של מנהלים – אפשר לשפר את כישורי הניהול דווקא בשיטת האלימינציה.
להלן הכשלים הגדולים ביותר של מנהלים, אלו שמבריחים עובדים ומסכנים את הארגון הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך
1. חוסר אמינות וחוסר שקיפות: החברה הישראלית היא מטבעה חברה שאוהבת כנות – דוגריות. יותר מכל חברה אחרת, חשובה לנו הכנות ואף השקיפות. מנהלים לא אמינים נתפסים בקרב העובדים כמנהלים גרועים. עובדים נוטים להתייחס למנהלים שלא אומרים את האמת ובוודאי שלא את כל האמת ורק את האמת, בשני אופנים: האחד הוא לראות במנהל איש חלש, איש שאיננו יודע את כל התשובות ואין בידיו את כל הנתונים ומשקר כדי להסוות את חוסר המקצועיות שלו. במקרה הזה חוסר האמינות מקושרת לחולשותיו של המנהל. במקרה האחר, עובדים חושבים שהמנהל משקר להם כי הוא לא סומך עליהם מבחינה אישית או מקצועית, הוא לא רואה בהם נכס לטווח הארוך ובוודאי שאינו מתעתד לקדם אותם.
2. חוסר עקביות: עובדים מצפים ממנהל להיות מנהיג, להיות בעל עמדות ברורות ולשדר ביטחון בדרך שלהם. חוסר עקביות בניהול היא אחת החולשות המסוכנות ביותר למנהל בכלל ובפרט ביחסיו עם הכפופים לו. עובדים רוצים ללכת אחרי מנהיג חזק וממוקד. חוסר עקביות מתפרשת ובצדק – כחולשה. העובדים מאבדים את הביטחון במנהל ואת הביטחון בעבודה בכלל.
3. חוסר לקיחת אחריות: עובדים אינם מוכנים לעבוד תחת מנהל שמתנער מאחריות. כמובן שכשפרויקטים מצליחים והכול עובד כשורה מנהלים לוקחים אחריות ובגאווה, הבעיה מתחילה כאשר יש קשיים ואפילו צרות. העובדים מצפים מהמנהל שגייס אותם, הכשיר אותם, האציל עליהם סמכויות ואישור להם תכניות עבודה, לו"ז ותקציבים – לעמוד מאחוריהם גם במקרים קשים. מנהל שמתנער מאחריות ברגעי משבר ומאשים את העובדים שלו על כשלים ואי עמידה בזמנים, נתפס בעיני העובדים כ'בוגד', הוא מאבד את אמונם ולרוב גם את יחסי הכבוד אליו, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית.
4. ניהול דיקטטורי: שוק העבודה בנוי על הון אנושי. העובדים בארגון למדו במוסדות להשכלה גבוהה, השתתפו בקורסים ובסדנאות מקצועיות וכמובן צברו ידע וניסיון במהלך עבודתם. מנהל שאומר לעובדים שלו "תעשה כך וכך בצורה הזו והזו… כי ככה אני אומר", הם המנהלים המסוכנים ביותר בימינו. מנהלים הם אינם דיקטטורים ודרך הניהול הנדרשת מהם היא לא להכתיב פקודות אלא לחלק משימות, להציע דרכי עבודה, להקשיב לרעיונות ואפילו לביקורות של העובדים. דו שיח והדדיות נדרשים כיום ממנהלים יותר מאשר בעבר. מנהל שלא יודע לנהל דיאלוג אלא מתמחה במונולוג, צפוי לאבד עובדים חדשות לבקרים או במילים אחרות – זהו מנהל שהעובדים נוטים להתפטר ממנו.
