עדין אייכנבאום, מנהל מכירות בחברת גלובוס פתרונות רילוקיישן, הוזמן לשאת הרצאה ייעודית בכנס הרילוקיישן השנתי שהתקיים ב-25 במרץ. אייכנבאום הינו בעל ניסיון רב בכל הקשור לשירותי אריזה ושלוח תכולות בית וחפצים אישיים מהארץ לחו"ל ביצוא, וחזרה ארצה ביבוא. את הרצאתו בכנס הקדיש אייכנבאום להצגת הסוגיות החשובות ביותר לעובד ובני משפחתו לקראת יציאתם מהארץ וכמובן לקראת שובם ארצה בהיבט תהליך השילוח והדגיש: "משפחה שעוברת לרילוקיישן לא רק מעבירה ציוד. היא מעבירה חיים!"
עידן אייכנבאום מתאר את תפקידו ב-15 השנים האחרונות בחברת גלובוס פתרונות רילוקיישן באופן הבא: "אנחנו לוקחים דברים ומעבירים אותם מצד אחד לצד השני בעולם. זה אומר לקחת את החיים של האדם ולהתחיל להתעסק איתם. רילוקיישןן זה משבר גדול. אנחנו הולכים על קרח דק. מרגע שהתקבלה ההחלטה, העברנו אדם למצב שבו הוא הולך על קרח דק. יש הרבה נקודות שבהן אפשר ליפול בדרך.
"אני מגיע מחטיבת חפצים אישיים. זה אומר שאני מטפל בחיים ובאישיות של האדם וכל מה שסובב אותו. תהליך הרילוקיישן הוא מורכב. אנחנו עובדים עם אנשים במצב שברירי מבחינה כספית, מעשית ופסיכולוגית."
כששולחים עובד לרילוקיישן מטעם העבודה, שולחים אותו ואת משפחתו לחיות במקום אחר. איך מעבירים את "החיים" האלה בקונטיינר?
לדברי אייכנבאום, תהליך הרילוקיישן הופך יותר ויותר פופולארי ודורש הכנות ותיאומים בתחומים רבים ומורכבים. אנחנו כחברה ששולחת עובד להצבה מעבר לים צריכים להכין אותו ואת בני משפחתו לתהליך מורכב ומטלטל שנקרא: העתקת החיים מסביבה מוכרת לסביבה זרה. אז נשאלות השאלות מי האדם שמולנו? איך נראים החיים שלו? האם הוא לקוח איתו ילדים? האם הוא לוקח כלב? אולי הוא לקוח פסנתר או אוסף נדיר?
עדין אייכנבאום: "אתם המעסיקים צריכים לדאוג לנתק את העובד מהסביבה בארץ. הניתוק הזה כולל סידורי ביטוח לאומי, בזק, קופות חולים, בנקים… זה לוקח זמן. זה כאב ראש! לעתים העובד מותיר את בת הזוג לטפל בשילוח היא הרבה פעמים נשברת…. לא פשוט להעביר את החיים ממקום למקום!".
אז איך מתחילים לארוז חפצים, סביבה, שגרה, הרגלים יום יומיים? לדברי אייכנבאום, התהליך מתחיל בביקור מקדים לצורך הערכת התכולה. בשלב זה נקבע מה עושים עם תכולת הבית בכפוף להקצבה והקצאה של מעסיק ולהעדפת בני המשפחה. אך זה לא מספיק, יש חוקים ורגולציות במדינת היעד והמוצא לגבי מה מותר להעביר ואיך.
לפני שמתחילים לטפל בשילוח, צריכות להתקבל החלטות חשובות כגון: האם העובד יגיע למלון או שהוא יגיע ישר למעונו החדש במדינת היעד? צריך לתאם את השילוח בצד השני, קרי במדינת היעד, לפי הכתובת הרלוונטית. נשאלת השאלה האם העובד מתכנן להגיע לפני המשלוח או אחרי? צריך לדעת לתכנן אחסון ומסירה. בטיפול בשילוח מעורבים סוכני מכס / עמילי מכס, צריך לתאם מולם את התהליך.
המעסיק בחו"ל צריך לקלוט עובד ולדאוג לניירת וזה כולל דאגה לאשרות עבודה חוקיות וכל מסמך שאותה מדינה דורשת. עדין אייכנבאום: "אם המטען מגיע למדינת היעד אך האשרות לא מוכנות או שחסר איזה מסמך או חסרה חתימה, המטען נתקע. זה לא רק אומר שיושבים בבית ואוכלים בסכום חד פעמי כי המטען לא הגיע, זה אומר שהמשפחה תשלם הרבה כסף על השכרת רהיטים לדוגמה. אבל המחיר הגבוה הוא עיכוב המטען. התשלום על עיכוב בשל אי עמידה בחוקים הוא כפול שכן יש את עלות אחסנת המכולה ודמי השהייה.
"כשמתכננים שילוח למשפחה שיוצאת לרילוקיישן יש שיקולים רבים שנגזרים ממדינת היעד. יש יעדים פנים יבשתיים בארה"ב או בהודו למשל שכנשלחים אליהם צריך לשקול אם מבחינת עלות תועלת לא כדאי להפריד בין מטען הבית הימי, שלוקח זמן, ומטען אווירי, כדי שתהיה חבילת קליטה מידית לטווח הקצר. יכול להיווצר מצב חודשיים הפרש בשילוח ימי. תלוי ביעד ובעונה! צריך להיערך לכך."
על העובדים שלכם להיות מודעים לחוקים!
אז נכון שבני במשפחה מחליטים מה הם רוצים להעביר ומה הם צריכים… ונכון שהחברה ששולחת אותם קובעת את תקציב המשלוח, אבל יש עוד שחקנים במשוואה. רק כדי לסבר את האוזן, יש שורה של מוצרים שהם "בעיתיים" וצריך לתת עליהם את הדעת לפני שמתחילים לארוז. כך לדוגמה, אסור להעביר אלכוהול ממדינה למדינה שכן אלכוהול הוא בר מכס. צעצועי פלסטיק של ילדים שנראים כמו נשק יכולים לעלות בשיקוף וזה יכול לעורר חשש ולהוביל לכך שיפרקו את הקונטיינר ויבדקו אותו. זה עלול להוביל לעיכובים בתהליך. עדין אייכנבאום: "המשמעות של פתיחת מטען לצורך בדיקה היא שעכשיו יפתחו מכולה עמוסה בכל הבית. הם יגיעו לקרטונים, יפתחו אחד אחד.. דברים ילכו לאיבוד או ישברו ובסופו של דבר… בעל המטען עוד יקבל חשבון."
אסור להעביר חי וצומח. לגורמי האכיפה והחוק בכל מדינה יש את הזכות לעצור מטען ולבצע חיטוי. אסור להעביר טבק ממדינה למדינה. מי שקנה בגדים חדשים והם עדיין באריזות מקוריות, המכס יכול לעצור אותו כי זה עלול להראות כמו סחורה. בנוסף, יש איסור גורף על העברת נוזלים כגון חומרי ניקוי כי בתהליך ההובלה הימית זה יכול להתפקע, להתפוצץ ולהזיק לציורים, בגדים, ספרים… אסור לשלוח חומרים מסוכנים דליקים ונפיצים ודברים כגון: שמנים, ספרי נגד חלודה, מנגלים, גזיות, מכלי לחץ וכיו"ב.
עדין אייכנבאום: "פנים המכולה מתחמם. לכן יש חפצים שזקוקים לטיפול מיוחד. אם הלקוח מבקש להעביר כלי נגינה, אי אפשר להבטיח שלא יהיה נזק כתוצאה מחשיפה לחום. לכן כלי נגינה מקבלים טיפול מיוחד כמו תמונות שמן, ספות עור ושאר חפצים הרגישים לחום. כל אלה מקבלים מארזי עץ, קשיחים או רכים, לפי מידת הצורך. אם הלקוח רוצה להעביר פסלים ופרטי אמנות כמו נברשות, בונים ארגז מיוחד והנברשת תלויה בתוכו עם ריפודים."
המלצות חמות
- להדביק מדבקות צבעוניות על הארגזים כשכל צבע מסמל חדר. היות שלדברי עדין במקרים רבים הפורקים במדינת היעד לא יודעים אנגלית ולא מבינים איזה קרטון צריך ללכת לאן. גם לאדם שנשלח לארץ הזרה לא תמיד יש את היכולת להסביר למובילים המקומיים מה לעשות ויש המון בלגן ובלבול. לכן, חשוב לדעת מראש מה הולך לאן.
- כשהחברה שולחת כמה עובדים לאותו יעד רצוי ומומלץ לאחד מטענים במכולה אחת, זה יוזיל משמעותית את עלויות הטיפול.
- לקוח שמעביר מטען חייב להיות מבוטח כדי להימנע מחשיפה לתביעה מחברת הספנות במקרה שנגרם נזק לספינה בשל תכולת המטען.
- באירופה יש מדינות שבהן צריך אישור עירייה עם חוזה שכירות או קניית דירה כדי שהמטען ישתחרר לרשות בעליו. אם אין מגורים רשומים במדינה, הציוד לא ישתחרר.
- אין ערך סנטימנטלי לרכוש. עדין אייכנבאום: "אנחנו ממליצים לא לקחת דברים בעלי ערך סנטימנטלי כמו אוסף בולים או אוסף עטים שהוא יקר ללבכם אבל חברת הביטוח לא מכנסה. שימו לב, הביטוח לא יכסה תכשיטים, אוספים נדירים וכל מיני דברים שהם אמנם חשובים ויקרים לכם אך לא ניתן לשים עלים תג מחיר.
