כשאחת המילים השחוקות ביותר היא טאלנט והשיח היום מתרכז יותר מתמיד בידע, ניסיון, כישורים וקשרים של עובד, היה ניתן לצפות שמנהלים ישימו לב פחות לעניבה שאותה בוחר העובד ללבוש (או בוחר שלא ללבוש) לעבודה ויותר לכישרון, לפוטנציאל ולמוטיבציה של אותו עובד להצליח בתפקיד בכיר וחשוב יותר. כאמור, ניתן היה לצפות.
הסקר החדש של Career Builder, שתוצאותיו פורסמו באתר משאבי אנוש The Hiring Site, מראה לנו כי המנהלים של ימינו רחוקים מלקבל החלטה עניינית כאשר מדובר בקידום מקצועי של העובדים שלהם. על פי הסקר, בו השתתפו 2,175 מנהלי משאבי אנוש ומנהלים מגייסים, עולה כי לבוש, הופעה והתנהגות כללית / רושם כללי של העובדים משפיעים על ההחלטה האם לקדם או לא לקדם עובדים מצטיינים בתחומם המשקיעים ותורמים לארגון יותר מהעמיתים שלהם בתחום.
אז למה העובד המוכשר, שעבד כל כך קשה בפרויקטים האחרונים, לא יקבל קידום מקצועי?
44% מקרב מנהלי משאבי אנוש ומנהלים מקצועיים לא יקדמו עובד בשל מראה חיצוני פרובוקטיבי (חולצות עם הדפסים פרובוקטיביים, לבוש חושפני כגון חולצת בטן או חצאית קצרה מדי או הדוקה מדי, חולצה שקופה וכיו"ב).
43% מהמנהלים בארגון לא יקדמו עובד מצטיין בשל הופעה מרושלת (בגדים ישנים, גדולים, מחוץ לאופנה, בגדים לא מגוהצים וכיו"ב).
32% מהמנהלים לא יקדמו עובד בשל מראה זועף/כועס הבעות פנים לא חברותיות, היעדר חיוך וסבר פנים לא נעימים.
32% מהמנהלים לא יקדמו עובדים עם עגילים/נזמים מרובים ו/או במקומות לא נאותים וקעקועים שאותם ניתן לראות בצורה בולטת בלבוש העבודה.
מעבר לעובדה שמנהלים, וביניהם מנהלי משאבי אנוש, שמים דגש על מראה חיצוני וסגנון לבוש של עובדים מקצועיים (מצוינים) ומעכבים או פוסלים על הסף את הרעיון לקדם עובד בשל מראה חיצוני, יש עוד מניעים לא מקצועיים גרידא שלוקחים חלק במכלול השיקולים. כך לדוגמה: 62% מקרב המנהלים לא יקדמו עובד מצטיין אם הוא נוטה לאיחורים או אם הוא נראה או מתנהג כטיפוס שלילי/פסימי.
