אחרי מספר שנים בהם מרבית הפעילויות של ארגונים 'בשטח' שירתה בעיקר פעילות גיבוש והפגה, הולכת ומתחזקת מגמה של שימוש בשטח למטרות נוספות.
- אתגר – פעילות ODT, שימוש בחבלים, מתקנים יעודים, ספורט ימי, מוטורי ועוד. פעילות זו משרת קשת רחבה של צרכים: לימוד חוויתי, גיבוש ואבחון. משימתיות ותחרותיות הם המאפיינים הבולטים. הלמידה והאבחון נעשים בעזרת תצפית חיצונית, לימוד והפקת מסקנות על בסיס רמת התפקוד מול אתגר.
התוצאות והתפוקות מותנות בתגובות ובתפקוד המשתתפים. - טיפול – פעילות המיועדת לתת מענה לצרכים טיפוליים התנהגותיים או נפשיים. השימוש בשטח למטרות אלו הולך ומתרחב בקרב מוסדות חינוך ומוסדות רווחה. השטח מהווה תחליף מוצלח למרחב הסגור (כיתה או חדר). הפעילות הטיפולית בשטח מציפה רגשות, יוצרת מודעות, מאפשרת תהליכים לא פורמאליים ומציבה בפני המשתתפים מציאות ומראה שלא ניתן להתעלם מהן. לאחרונה החלו מסעות טיפוליים בשטח גם לזוגות המבקשים לרענן את מערכת היחסים ביניהם. הולכות ומתפתחות מסגרות המלמדות ומכשירות מטפלים באמצעות השטח.
- חינוך ולמידה – מתקיים בקרב בני נוער, אך לא רק. לרוב לצורך לימוד של מיומנות חיים והקניית ערכים וידע כללי תוך כדי הליכה ומסע. הלמידה מכילה גם התמודדות חברתית והתמודדות עם קושי פיסי/מנטלי/ רגשי. המסע הלימודי-חינוכי הינו בעיקר מסע גיאוגרפי תוך ניצול הזדמנויות ללמידה נוספת.
- אבחון – הפעילות בשטח מסירה מסכות ומאפשרת ליכולות סמויות להופיע. עובדה זו משרתת את צרכי האבחון של ארגונים רבים, הן באבחון מועמדים חיצוניים והן באבחון מנהיגות פוטנציאלית.
מה יכול הארגון לצפות מפעילות שטח?
ארגונים עסקיים עושים שימוש נרחב בפעילות השטח לאחד או יותר מהתחומים שהוזכרו. מעניינת האפשרות לשלב פעילות אתגר בעוצמה נמוכה ביחד עם פעילות לימודית/אימונית. בפעילות כזו מתבצעת בשטח הדרכה ולמידה ספציפית, שבדרך כלל נהוג לעשות במרחב סגור. סוג כזה של פעילות מציב אתגרים חדשים אותם נסקור במאמר הבא.
כמו כל פרויקט גם תכנון פעילות שטח אפקטיבית, מכל סוג, מצריך הבנה בסיסית במרכיבים ובסוגי הפעילויות. מעניין לראות את ההשלכה וההקבלה שבין מסע בשטח ובין תכנון פעילות (גם כזו שלא מתבצעת בשטח):
כדאי שתהיה לנו מטרה – כגודל הדיוק בהגדרת המטרות, יקל עלינו למצוא את השילוב המתאים ותגדלנה התפוקות.
נקודת המוצא – מאיפה מתחילים? מהן האפשרויות? מי קהל היעד? משאבי הזמן העומדים לרשותי? תקציב?
נקודות ציון (נ.צ) לאורך הדרך להחלטה – מי הספק? מה בתוכנית? משך הפעילות? תחזית תגובות קהל יעד? שלבי ההכנה? האם פעילות חד פעמי או תהליך מתמשך?
כשיוצאים למסע חשוב שיהיו סיבה, מטרה ויעד, מסלול אופטימאלי והכנה ראויה (מנטאלית, רגשית, ציוד). כך בשטח וכך גם בחיים.
המסע מתחיל ביוזם ובמתכנן. הגדרת מטרות ברורה ומדויקת המותאמת לקהל היעד. בחירת סוג הפעילות התואם את המטרות. בחירה נכונה של ספק הפעילות. גיוס ורתימה של ההנהלה והמנהלים. אמונה וביטחון בפעילות, דבר שיקרין ישירות לעובדים ויגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה.
שיתוף פעולה איכותי עם הספק תאפשר להיעזר בניסיונם של אחרים להגיע לתוצאות הטובות ביותר.
סימני דרך לשיפור הדיוק בפעילות שטח:
- הגדרת מטרות ספציפית ומפורטת.
- התאמת הפעילות לאופי ויכולות המשתתפים. לא קשה מידי, לא מפנק מידי, לא קל מידי.
- תאום ציפיות ונטרול חכם של התנגדויות.
- לתת לספק את המרחב הנחוץ להוביל את הפעילות ויחד עם זאת לא לוותר על בחינה מנקודת מבט מסייעת ולא מבקרת.
במאמר הבא: על אפשרות תרגול פעילות שטח ניווטית לשיפור תהליכי קבלת החלטות. למידע נוסף על למידה חוויתית בשטח לחץ כאן!
לכתבה הקודמת – למידה חוויתית בשטח – מה החיה הזו?
 |  | שאולי לב וסיגל קרומר – מנחים בקבוצת מומנטום. בעלי ניסיון עשיר בהובלת יחידים וקבוצות להצלחה תוך שימוש ייחודי בשטח בתהליכי הדרכה, למידה וטיפול. |
