כדי להבין טוב יותר את שורש המחלוקת בין האוצר להסתדרות, המסתתר מאחורי שלוש המילים 'זכויות עובדי הקבלן', ראוי לתרגם את המילים למספרים.
מחישובים שנערכו במשרד האוצר עולה, כי קליטתם של עובדי ניקיון (המהווים את חלקם הארי של עובדי הקבלן) במשרדי הממשלה על תקן עובדי מדינה, תביא לזינוק בשיעור של עד 40% בשכרם. במצלצלין, שכרם עשוי להגיע ל-7,600-8,200 שקלים בחודש. זאת, בצירוף תוספות שונות שיקבלו בזכות קליטתם. מנגד, היה וייקלטו בחברות במגזר הפרטי, יוותר שכרם ללא שינוי – 5,800 בחודש.
מקורות המעורים בסכסוך העבודה מצד פקידי האוצר, התבטאו בימים האחרונים (וגם אתמול, בתום הדיונים העקרים בין הצדדים בבית הוועד הפועל) נגד דרישות ההסתדרות, בטענה שקליטת עובדי הקבלן יקרה מאוד למשק ותהווה נטל כבד. מה גם שהמדינה תצטרך להעסיק עובדים בתחומים שהיא אינה מתמחה בהם, כמו ניקיון ומחשוב.
לא זו בלבד. בעוד שהמדינה תיאלץ לשלם לעובדי הקבלן שייקלטו בשורותיה תוספות שכר רבות שנהוגות במגזר הציבורי בלבד, עובדי הקבלן שייקלטו אצל מעסיקים פרטיים לא יקבלו כל תוספת מעבר להסכם הקיבוצי שבו הם חברים כיום.
הפרשי בסיס ניכרים
לא רבים יודעים, אך כבר כיום מועסקים עובדי הניקיון בידי חברות כוח האדם באמצעות הסכם קיבוצי המבטיח להם שורת תנאים, ובכללם תשלומי פנסיה, ותק, נסיעות, הבראה, ימי חופשה ומחלה ועוד. שכר הבסיס שלהם (4,100 שקלים, ערך שכר המינימום) בתוספת ההטבות, מביא את רף שכרם ל-5,800 שקל. כך שלמעשה, במקרים רבים של קליטה בחברה במגזר הפרטי, לא עתיד להשתנות שכרם, כאמור לעיל.
לעומת זאת, בשירות המדינה שכרם יהיה גבוה בהרבה. ראשית, שכר המינימום של עובד מדינה הוא 4,700 שקל ולא 4,100. בנוסף, המדינה משלמת תוספת ותק גבוהה לאין ערוך, וכן דמי הבראה גבוהים יותר. לכן, השכר הבסיסי של עובדי הניקיון, אם ייקלטו בשורות המדינה, יגיע ל-5,300 שקל לעובד חדש ו-5,800 שקל לעובד נקיון עם עשר שנות ותק.
