שליח בפיצרייה נורה בזמן שהיה בתפקיד, עם הגיעו ליעד הלקוח. השליח, שנפצע בגב וברגל כתוצאה מהאירוע, פנה למוסד לביטוח לאומי בבקשה שזה יכיר בו כנפגע תאונת עבודה.
העובד טען שהיורים (שני אלמוניים) התכוונו לירות במעסיק שלו, שכן היורים קראו לו בשם המעסיק בזמן שירו בו. התובע טען כי עם הגיעו ליעד המשלוח, ירו לעברו האלמונים וצעקו "הרגנו אותך מרואן" (מרואן זה שמו של המעסיק).
המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו היות שהוא לא נפגע מתאונה שאירעה במסגרת העבודה בשל אופי העבודה, תקלה או תאונת עבודה. לטענת ביטוח לאומי, העובד נפגע על רקע אישי, במסגרת סכסוך אישי.
שופט בית הדין לעבודה בחיפה, נוהאד חסן, קיבל את התביעה וקבע כי התאונה אכן התרחשה במהלך העבודה, בזמן שהעובד היה בדרכו עם משלוח, מטעם המעסיק, בהמשך להזמנה שהתקבלה אצל המעסיק.
השופט אף פסק כי גם באם קיימת יריבות בין השליח לבין היורים, אין בכך כדי לקבוע כי הירי כוון ישירות אליו, וזאת בשל העובדה שזהות התוקפים עדיין איננה ידועה וכי התוקפים, אשר הזמינו את המשלוח מהמעסיק, לא יכלו לדעת מראש שהשליח הזה (ולא אחר) יגיע לזירה. על כן, השליח הגיע לזירה בעודו ממלא תפקיד ויש להניח שלא היה נחשף לסיכון אילולא היה נענה לקריאה. על כן, נפסק כי מדובר על תאונת עבודה.
