מודלים מנטליים במשאבי אנוש
קריסת הבנקים בארה"ב במשבר האחרון וביניהם הבנקים הגדולים והחזקים בעולם, שהתגאו בין השאר במחלקות משאבי אנוש גדולות ומקצועיות, גרמה ללא מעט מומחים לשאול שאלות קשות כמו: מה מקומה של מחלקת משאבי אנוש בהקשר של בניית תרבות ארגונית המבוססת על אחריות תאגידית? כיצד ניתן לפעול אחרת ברובריקת משאבי אנוש, כדי להבטיח את יציבות הבנק לטווח הארוך?
באתר משאבי האנוש Recuiter פורסם מאמר מעניין הקשור לנושא. צוטט בו פול קירנס: "הצורך בשינוי גישה במחלקת משאבי אנוש בבנקים הוא מידי וקריטי!". פול קירנס הנו מחבר הספר:
Professional HR — Evidence-based People Management & Development . קירנס הוא גם חבר מועצה במכון הבריטי לסטנדרטים British Standards Institution, שבוחן בימים אלה את האפשרות לקבעית סטנדרטים אחידים בתחום משאבי אנוש בבריטניה ואף בעולם כולו.
נקודת המוצא של הספר הינה שאיש אינו יכול להתווכח עם העובדות ועם הבנצ'מרק – סטנדרטים הם אבני היסוד של התעשייה. אלה נחוצים לשמירה על ביטחון התעשייה ויציבותה לאורך זמן. בכל תחום בתעשייה יש סטנדרטים ותקנים שמבטיחים תוצאות על ידי: תנאי ייצור נאותים, איכות מוצר, תנאי שירות אחידים וכיו"ב. בתחום משאבי אנוש אין סטנדרטיזציה.
בעוד שכל חברי המועצה מסכימים עם הטענה שיש צורך בהול וקריטי לקבוע סטנדרטים אחידים לענף משאבי אנוש בבנקים, על מנת להבטיח יציבות לארגון ולכלכלה המקומית והעולמית, קביעת סטנדרטים לתחום משאבי אנוש היא אתגר לא פשוט.
הבעיה העיקרית בקביעת סטנדרטים אחידים לענף משאבי אנוש היא שלכל בנק ולכל ארגון פיננסי יש את הקריטריונים שלו לגיוס עובדים, הדרכת עובדים, ניהול עובדים ותרבות ארגונית שהיא שונה וייחודית לו. לכן, קביעת סטנדרטים חייבת להיעשות תוך כדי כך שמאפשרים לבנק לשמור על הסטנדרטים והערכים שלו. אולם, לדברי קירינס, אסור לתת לייחוד ולייחודיות הזו להפריע ולו במאומה לסטנדרטים האחידים שנועדו להבטיח את יציבות הארגון לטווח הארוך.
קירנס: "ההערכה לבעל מקצוע מקושרת ישירות לסטנדרטים שאותו מקצוע מציב. מקצועות הרפואה לדוגמא נמדדים על ידי הסטנדרטים הברורים. יש ישנן עובדות ברורות/ הוכחות ברורות ולכן פשוט יחסים להאשים רופא או מוסד רפואי ברשלנות רפואית. בענף הרפואה יש סטנדרטים נוקשים וברורים וזו אחת הסיבות שהתחום הזה נהנה מהערכה ויוקרה. סטנדרטים גבוהים טומנים בחובם כבוד והערכה למי שעומד בהם כמובן. אחת הבעיות שמהן סובלים אנשי משאבי אנוש היא חוסר כבוד והערכה וזאת משום שללא סטנדרטים לא ניתן לקבוע הצלחה בוודאות."
ללא סטנדרטים אחידים לא ניתן לקבוע אם מנהל משאבי אנוש הוא טוב או רע. אם הוא פעל נכונה או שמא הוא עשה טעות חמור. אם הוא עשה טעות חד פעמית או שכל הדרך שבא הוא מתנהל מסכנת את הארגון. לכן נחוצים כלי מדידה אחידים מוסכמים ייחודיים לענף זה.
אז כיצד ניתן לקבוע סטנדרטים אחידים למחלקות משאבי אנוש, תוך מחויבות לאפשר לכל ארגון לשמר את התרבות הארגונית הייחודית לו?
לדברי קירנס, העקרון טמון בשיטה/ במערכת ולא בנתונים המשתנים. כך לדוגמה יש צורך בקביעת סטנדרטים למדידת עלות הגיוס. on cost-per-hire מבלי לחשב את הצרכים הפרטניים של כל ארגון שהם נגזרת של תרבות ארגונית. בשיטה זו, זה לא משנה אם הארגון שם לו למטרה לגייס עובדים שהם משכילים יותר, שירותיים יותר, בעלי ניסיון קונקרטי בתפקידים מחברות מוגדרות וכיו"ב… כל ארגון רשאי להגדיר משרה לפי הצרכים הייחודיים שלו אולם הבקרה על התהליך וחישוב עלות הגיוס – כל זה יעשה בכפוף לסטנדרטים אחידים.
ד"ר וילסון וונג, ממכון צ'רטרד הבריטי לפיתוח מקצועי (CIPD) מסכים שקיים צורך קונקרטי בקביעת סטנדרים ומטריצות כמפתח להצלחה. לדבריו "ארגון מוציא בממוצע שישים אחוז על הון אנושי. הו אנושי זו ההוצאה הגדולה ביותר של הארגון. אם נצליח למצוא נוסחה לקביעת עלות-תועלת ונצליח להתחקות אחר ה-ROI של כל גיוס – נמצא את המפתח ליעילות ויציבות כלכלית". לטענת וונג, סטנדרטיזציה בתחום משאבי אנוש זה מה שיבטיח שאת ההוצאות הגדולות ביותר הארגון משחרר לטובת האנשים הטובים ביותר כך שכל הוצאה היא הוצאה משתלמת.
לדברי התומכים ביוזמה לקבוע סטנדרטים אחידים לתחום משאבי אנוש, קיימת כאן תרומה עצומה לארגונים הפרטניים ולמשק כולו שכן סטנדרטיזציה תוביל לתהליך של למידה, הפקת לקחים, שיתוף מידע ו-share best practice – מה שיבטיח העברת ידע חיוני בין גופים שונים באותו ענף וכן העברת ידע בין ענפים שונים. מדובר כאן על תהליך חוצה משק של העברת מידע וידע מקצועי.
בניית סטנדרטיזציה בענף משאבי אנוש, לדברי תומכי היוזמה, טומנת בחובה הבטחה לארגונים פרטיים: כלים אפקטיביים למדידת יעילות, כדאיות, מדידת תוצאות בשטח וכיו"ב. זה כלי שיאפשר לארגון לנהל את מערך משאבי אנוש בצורה מושכלת תוך שימוש בשיטות ובנוסחאות מוכחות. יחד עם זאת, סטנדרטיזציה בענף משאבי אנוש בבנקים וארגונים פיננסיים – יש באפשרותה לתרום ליציבות הכלכלית במדינה ואף בעולם.
