מנכ"ל לינקדאין, ג'ף ויינר, ממליץ להשאיר חללים פנויים ביומן. הסיבה: חשיבה אסטרטגית אינה קורית מעצמה. נחוץ לה זמן – 30 עד 90 דקות – ומרחב. בדף הלינקדאין שלו ויינר מסביר איך הדבר עובד.
האם יש צורך לציין שמתוקף תפקידו כמנכ"ל אחת הרשתות החברתיות הגדולות ביותר, ויינר הוא איש עסוק? אין רגע שבו לא מונחת על שולחנו של ויינר ערמה של דברים שצריך לעשות. כמו מנהלים בכירים אחרים, יש לו ימים ארוכים הכוללים פגישה אחר פגישה. בשלב מסוים ויינר הבין שאין לו מספיק זמן לחשוב ובחר לנקוט בשיטה שבהתחלה נראתה לו כמו התפנקות: הוא קבע לעצמו ביומן מועדים ל"שום דבר".
לפנות זמן ל"שום דבר"
ויינר הסביר בדף הלינקדאין שלו בו התייחס לעניין, שמועדי השום דבר הם "בולמי זעזועים", כלומר מסגרות זמן בנות חצי שעה עד שעה וחצי שבהן לא נקבעות לו פגישות. זוהי כמובן אינה התפנקות. די מהר ויינר נוכח שהזמן החופשי הזה "נחוץ בהחלט" על מנת שיוכל לבצע את תפקידו כהלכה. הרעיון המונח בבסיס מחשבה זו הוא שהחל ממינון מסוים, להיות עסוק מדי זהו מצב שפוגע בעסקים. אל תטעו לחשוב, ויינר אינו שובת מעבודה בזמן הזה, אלא מנצל אותו כדי לפתור בעיות על ידי הקדשת זמן מחשבה עבורן ולא באמצעות שיחות טלפון או פגישות.
לדברי ויינר, "כאשר החברה הופכת גדולה יותר, אתה זקוק ליותר זמן מתמיד פשוט בשביל לחשוב. לחשוב איך החברה תיראה בעוד שלוש או חמש שנים; לחשוב על הדרך הטובה ביותר לשפר מוצר שכבר כעת הוא פופולרי, או לפנות לצרכים של הלקוח שטרם נענו; לחשוב איך תוכלו להרחיב את היתרונות התחרותיים או לצמצם פערים בתחרות, וכו'."
כלומר, ויינר אינו סתם בוהה בחלל בשעות "בולמי הזעזועים". הוא מפרט איך בדיוק עובד אותו זמן הרחבת האופקים ומפרק אותו לגורמים. לדבריו, על מנת לנצל היטב את זמן החשיבה יש לפעול לפי הכללים הבאים:
- התמקדות בלתי מופרעת.
- פיתוח הנחות ובחינתן באופן יסודי.
- ליצור סינתזה של כל הנתונים, המידע והידע שזורמים אליכם ללא הפוגה.
- לחבר בין נקודות.
- לקדם רעיונות של קולגות שאתם סומכים עליהם.
- לעבור על מגוון תרחישים.
"על מנת לעשות זאת פעם אחר פעם, ליצור משהו ואז ליצור משהו חדש, נדרש זמן", אומר ויינר. משמעות הדבר שיש להתרחק רגע מהניהול הטקטי על מנת ליצור מרחב עבור תכנון אסטרטגי. זה יקרה רק אם אתם תיצרו את המצב באופן פעיל. "אם לא תיקחו זמן כדי לחשוב באופן פרואקטיבי, תמצאו את עצמכם יותר ויותר מגיבים לסביבתכם מאשר משפיעים עליה," כותב ויינר. "המצב שייווצר כתוצאה מכך ידרוש באופן בלתי נמנע הרבה יותר זמן (ופגישות) מאשר חשיבה אסטרטגית הייתה דורשת."
המסר פשוט: אם אתם לא קובעים לכם זמנים ייעודיים לחשיבה, אתם מתחילים לצבור "חוב של חדשנות" ועד מהרה תתחילו לחוש את המחיר של להיות עסוקים מדי. אל תתפתו לומר לעצמכם "אני אחשוב על זה בהזדמנות" בלי לפנות לחשיבה זמן ביומן. זה לא יקרה. תמיד תהיה בפתח עוד פגישה שתרצה להידחק אל חצי השעה שהתפנתה לכם. צריך לדחות אותה ולומר: "לא. עכשיו אני עסוק/ה בלא להיות עסוק/ה".
