אמהות חד הוריות בעבודה
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה בחודש פברואר דיון סביב התופעה במסגרתה נשים חד הוריות נאלצות לעבוד בעבודה לא מדווחת ("שחורה") בכדי שזכאותן לקצבאות לא תפגע. הדיון נערך במסגרת ציון יום העוני הבינלאומי בכנסת, שיזמו ח"כ עאידה תומא סלימאן, ח"כ אלי אלאלוף וח"כ יעקב מרגי. על פי המצב כיום, אישה חד הורית שבעלה לשעבר אינו משלם את דמי המזונות בהם הוא חייב מקבלת את הכסף מהביטוח הלאומי. עם זאת, קצבת המזונות אוחדה עם קצבת הבטחת הכנסת וכתוצאה מכך, החל משנת 2003 גובה קצבתה של אישה חד הורית שעובדת ומרוויחה מעל 600 ₪ נפגע ויורד עד כדי לביטול מוחלט של הקצבה עבור אישה שמרוויחה מעל כ-7,000 ₪,.
ד"ר גלית שאול, מנכ"לית מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן אמרה כי "מזונות זה משהו שמגיע לילדים לקבל מההורים, סכום שאמור להתקבל כתוספת לעבודה של האישה ולא במקום. ההחזרים מביטוח לאומי לא מספיקים לפרנסת ילדים ומה שקורה זה שנשים נאלצות לעבוד בשחור. המשמעות של זה היא ברורה- הן עובדות הרבה שעות בתמורה לשכר נמוך, ללא יכולת לחסוך ולהתקדם, להגיע ללימודים, לפנסיה, ולמעשה לכל מה שמייצר מוביליות. מטבע הדברים אין נתונים על היקף התופעה, אבל כל ארגון שעובד עם האוכלוסייה הזו מכיר אותה. אפשר להעלים עין ולהגיד שהן רוצות לעבוד בשחור אבל בפועל הן נאלצות לעשות זאת בגלל מדיניות הממשלה". ד"ר ענת הרבסט, חוקרת מגדר באונ' בר אילן הציגה מחקר לפיו עד שינוי המדיניות בשנת 2003, שהתנה כאמור את גובה הקצבה בגובה השכר שמרוויחה האישה, נשים גרושות הצליחו לשפר את שכרן הרבה יותר מאשר לאחר השינוי.
היידי, אם חד הורית שהגיעה לדיון סיפרה "לאחר שבעלי ברח לחו"ל נאלצתי לגדל לבדי 7 ילדים. לצערי לא הגעתי למעמד של רכישת מקצוע שיאפשר לי להרוויח מספיק כדי להרשות לעצמי לוותר על הקצבה ונאלצתי להישאר במסלול של מזונות. החוק מנע ממני לצאת לעבוד במקביל. בתקופות הקשות ביותר הייתה עגבנייה אחת שחילקתי בין 7 ילדים. היינו מדליקים אור רק בחדר אחד בבית כי לא היה לי איך לשלם את חשבון החשמל. זו טראומה שנשארת לילדים. אני לא נפלתי לעבודה שחורה כי בפעם היחידה שניסיתי הייתה עליי הלשנה ומעקב מביטוח לאומי, אבל זה בהחלט פתרון לנשים שהמדינה מאלצת נשים לצאת אליו". עדות נוספת שהוקראה בדיון תיארה את מצבה של אם חד הורית ל-4 ילדים שבעלה מעולם לא שילם מזונות: "אני עובדת 6 שנים בשחור, בעבר ניקיון ומכירת בגדים, היום גם כמטפלת. אני עובדת 40 שעות בחודש ומצהירה על 15 כדי שלא ישללו ממני הזכויות, מעסיקים מנצלים את זה שאני לא יכולה לתבוע את זכויותיי ומעכבים את שכרי בחודשים. אין לי ימי חופש או ימי מחלה, בוודאי לא פנסיה. הפקידות בביטוח לאומי מגלות אמפתיה אבל אומרות שאלה החוקים. הבעיה ידועה למערכת אבל הקול של האנשים המוחלשים אינו נשמע".
אייל מדן, רפרנט רווחה באגף תקציבים במשרד האוצר הסביר כי "קצבת הבטחת הכנסה מטרתה להוות אמצעי לקיום בסיסי עבור אנשים שאין להם יכולת לעזור לעצמם ולא מצליחים להשתלב בשוק העבודה. אנחנו מאמינים שהדרך ליציאה מעוני היא תעסוקה. ב-1980 חוק מזונות התחבר עם חוק הבטחת הכנסה ואני לא חושב שזו טעות. לעשות עכשיו הפרדה זה בלתי אפשרי משפטית, בחנו את הנושא מספר פעמים עם כל המשרדים והגורמים הרלוונטיים, כולל את האפשרות להגדיל את גובה ההכנסה שלא מורידה את הקצבה אבל חשוב לזכור שהקיזוז הוא הדרגתי וגם כשהקצבה יורדת, ככל שאישה מגדילה את הכנסה מעבודה הכנסתה הכוללת עולה. אם זה מביא אותן לכדי ההכנסה הממוצעת במשק, למה דווקא להן צריך לתת הנחות ולא לייעד אותן למי שבאמת זקוקים להן ביותר?". עוד הוסיף כי "מ-2003 אנחנו רואים עלייה משמעותית בשיעורי ההשתתפות בתעסוקה שהחליפה קצבאות ואנחנו חושבים שזה מצב בריא יותר למשק ולמשפחות. לצד זאת, בשנים 2017-2018 הוקצו עשרות מיליוני ₪ נוספים לעידוד תעסוקה בקרב נשים חד הוריות". הארגונים שנכחו בדיון מחו על הטענה להצדקת איחוד הקצבאות ואמרו כי מאחר והמדינה גובה מהגבר את כספי המזונות המשולמים על ידי הביטוח הלאומי אי אפשר להשוות את הכסף שניתן לקצבאות כמו הבטחת הכנסה.
ח"כ חנין זועבי טענה כי המטרה של כניסת נשים לשוק העבודה היא אינה בהכרח הפתרון המתאים למיגור העוני. לדבריה בקרב נשים ערביות הייתה בשנים האחרונות עלייה של 12% באחוזי התעסוקה ועם זאת, לא נרשמה ירידה באחוזי העוני: "הרבה פעמים מדובר במשכורות עוני שניתנות על משרות חלקיות או על תלושים פיקטיביים ואין מדד אמיתי לתפוקה החברתית כלכלית של היציאה לשוק העבודה. זה לא בא לידי ביטוי בפיתוח של הישובים ובאיכות החיים של החברה והמשפחה. ייתכן אפילו שהנזק גדול מהתועלת".
ח"כ אלי אלאלוף, שעמד בראש הוועדה למלחמה בעוני בישראל אמר "הכל מתחיל מזה שהקצבאות נמוכות מידי ביסודן. מ-2003 לא חזרנו לרמה הנדרשת ואפילו לא לרמה שהייתה אז. הממשלה בשנים האחרונות לא הייתה חברתית והנושאים האלה לא עלו לדיון. אני לא רוצה להאשים את האוצר או את הביטוח הלאומי כי זו הדרך הכי קלה. האחריות היא של כל הממשלה, בלי יוצא מן הכלל. חינוך, דיור, קצבאות- הכל מחובר אחד לשני וכל עוד אין תכנית משולבת כלום לא יעזור. המטרה של ח"כ מירב בן ארי ושלי היא לבנות תכנית כוללת בנושא של חד הוריות ולהציג אותה למשרד האוצר מיד אחרי חג פסח.
בתום הדיון קרא מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ מוסי רז לממשלה "לבצע שינוי דרמטי באופן תשלום הקצבאות לנשים חד הוריות, בדגש על תשלום מזונות ולפעול להסרת החסמים העומדים בפני נשים חד הוריות ליציאה לעבודה, בראשם הפסקה או הקטנה של הקצבאות על פי גובה השכר". כמו כן קרא לממשלה לאסוף נתונים ולנסות לאמוד את היקף התופעה של עבודה בלתי מדווחת בקרב נשים חד הוריות, במטרה לתת מענה ראוי לתופעה.
